איך לשקר באמצעות סטטיסטיקה: תמותה עודפת מקורונה



נניח שהייתי מציע לכם משרה בחברה קטנה, שהשכר הממוצע בה מעל 100,000 ש״ח בחודש. אני משער שהייתם חושבים שמדובר בהצעה לא רעה בכלל. הייתם מתלהבים פחות אם הייתי ממשיך ומסביר שאמנם רק אמת דיברתי, אבל שהממוצע התקבל מכך שמנכ״ל החברה מרוויח מיליון שקלים בכל חודש ואילו משכורתם החודשית של כל אחד מתשעת העובדים עומדת על שקל אחד בלבד.

נשמע כמו בדיחה מתחכמת, אבל דומות לה אפשר למצוא כל יום בעיתונות וברשתות החברתיות, דוגמאות ל״איך לשקר באמצעות סטטיסטיקה״ כשם ספרו המעולה והמשעשע של דארל האף, שיצא ב 1954 אבל כאילו נכתב היום. הספר הקטן הזה הוא כלי נהדר לחידוד ההבחנה בשלל המקרים בהם משקרים באמצעות אמירת אמת בדרך מגמתית. תעשו לעצמכם טובה ותקראו אותו פה, בקישור פתוח וחינמי (יש גם איורים חמודים ביותר). הספרון משמש אפילו היום, 67 שנה אחר הדפסתו, כבסיס לקורסים באוניברסיטאות ובמכללות מקוונות, כחומר הדרכה לחברי סגל במשרדים ממשלתיים בארה״ב וגם כאן אצלנו בישראל משמש כנראה החומר כהשראה לא מודעת לרבים בתקשורת ובמדיה החברתית.

יותר ויותר נפוצים ברשתות החברתיות ובטורי הדעה חישובים המראים כביכול שכל עניין הקורונה מופרז ושאין מדובר במגפה,לא בארץ ולא בעולם. מי שטענו ביולי ש״אין גל שני, כולם לוקים רק במחלת נפש שנקראת חרדה” המשיכו לטעון זאת בספטמבר ואפילו בתום 2020, אחרי גל תמותה של אלפי אנשים. הגענו למצב בו בתי החולים דוחים טיפולים ועדיין מתפקעים, מחלקות פנימיות וטיפול נמרץ נסגרות בזו אחר זו כדי לאפשר פתיחת מחלקות קורונה שמתמלאות במהירות, אמבולנסים ממתינים שעות בחניה ומנהלי המחלקות מעידים על פגיעה של ממש בסטנדרט הטיפולי  ועל כך שעליהם לבחור את מי להנשים ואת מי לא מבין הזקוקים לכך. ואפילו בימים כאלה יש כאלה המשחקים במספרים כדי להוכיח ש״אין מגפה, רק הונאה״.



הטוענים זאת מוכיחים את טענתם במספרים ברורים:



  1. אין תמותה עודפת בעולם: ב-2019 מתו כ-0.76% מאוכלוסית עולם (טיפה פחות) וב-2020.
    מתו כ-0.76% מאוכלוסית עולם (טיפה יותר).

  2. אחוז התושבים שנפטר בישראל בשנת 2020 זהה לאחוז התושבים שנפטר בשנת 2015 (0.52% מהאוכלוסיה).

  3. בינואר 2021 נפטר אותו מספר אנשים כמו בתקופה המקבילה אשתקד, והטענה שנפטרו 1,500 איש בינואר בגלל קורונה היא ״שקר גס״.

  4. אם מסתכלים על נתוני התפוסה של בתי החולים בישראל בחודשי החורף מגלים שבכל שנה התפוסה מלאה (״הזקנה במסדרון״), במספרים ממש כמו אלו כעת (כדי לשמור על הפוסט באורך סביר, התשובה לשאלה הזו בפוסט נפרד).



מספרים שגויים? לא, המספרים בטענות הללו נכונים לגמרי. נכונים ממש כמו המשכורת הממוצעת שהצעתי לכם. להוציא ספרים בבקשה ולפתוח בפרק 2, היום נלמד איך לשחק עם מספרים כך שירחיקו אותנו מהבנה של המציאות במקום לקרב אותנו אליה.

 

http://123kulu.com/wp-content/uploads/2021/02/the-well-chosen-average.png
מתוך ״
איך לשקר באמצעות סטטיסטיקה״ מאת דארל האף, 1954.

 


1. תמותה מקורונה בעולם בשנת 2020



 

ההערכות הן שבשנת 2020  התמותה בעולם היתה פחות או יותר באותו שיעור מהאוכלוסיה כמו בשנת 2019, כ-0.76%. אך מה המשמעות של הערכות אלה? ומה הרלוונטיות שלהן לעניין הקורונה?

ראשית, ״ערכי התמותה בעולם״ לשנתיים האחרונות אינם מתבססים על נתונים כי אם על ניחושים מושכלים וניסיון לצייר מגמות המשך בהתבסס על השנים הקודמות. איסוף הנתונים בפועל נמשך שנים, ובמיוחד איטי ולא אמין במדינות בעולם השלישי שדווקא בהן מתרחשת רוב התמותה, כמודגם במפה בה שטחה של כל מדינה מייצג את חלקה היחסי מתוך התמותה העולמית.


world death ratio 2015
גודל כל מדינה מתאר את חלקה היחסי בתמותה לשנה 2015. מקור:
 WorldMapper

 

באתר OurWorldInData, למשל, מאגר מידע שהוקם ומתוחזק על ידי אוניברסיטת אוקספורד ושהינו אחד המובילים בעולם, מספק החלק העוסק בפילוח תמותה עולמית נתונים עד שנת 2017 בלבד. עבור השנים שאחרי כן המידע עודנו באיסוף.

שנית, סכימה של התמותה הגלובלית מכל המדינות על פני כל השנה ומכל הגורמים רק תפריע לנו להבין את המצב. מספר מקרי המוות ממלריה באפריקה אינו קשור לתאונות הדרכים בארה״ב, ומוות מחצבת באינדונזיה לא עוזר לנו להבין את חומרת התמותה מזיהום אוויר בהודו. מנתוני התמותה הגלובליים, למשל, עולה שמתוך 56 מיליון איש מתו בשנת 2017, מצאו את מותם רק 120,000 (0.2%) משריפות ורק 26,000 (0.05%) מפיגועי טרור. אם לא היינו מתחשבים בהקשר הגיאוגרפי ובהשלכות המניעה, היינו צריכים כבר מזמן לפטר את מכבי האש ולפזר את שרותי הלוחמה בטרור.

במאמר חדש (לפני ביקורת עמיתים) ניסו החוקרים קרלינסקי וקובאק לבחון את התמותה ב-79 מדינות בעולם בשנת 2020 ברזולוציה שימושית יותר ובהשוואה לתמותה החזויה באותן ארצות.

הנתונים הרשמיים ממדינות שונות מקשים על הסקת תמונת אמת אודות הקורונה והתמותה ממנה. אמינות הדיווח משתנה מאד ממדינה למדינה. במדינות בהן מערכת הבריאות רעועה או מוצפת, אחוז משמעותי מהחולים לא יגיע כלל לבתי החולים, ובמקומות בהם אין מערך בדיקות ואבחון מקיף מוחמצים מקרי מוות רבים מקורונה. למשל אחד מסיבוכיה הנפוצים של המחלה גורם להתפתחות קרישי דם, ובהיעדר ידע יוביל לרישום המוות משבץ או התקף לב, כאשר גורם המוות היסודי הוא למעשה קורונה.

המאמר ניסה לעקוף את בעיות האבחון והדיווח על ידי השוואת התמותה בפועל בשנת 2020, אל מול תחזית התמותה הצפויה שחושבה על פי המגמה השבועית והחודשית של חמשת השנים הקודמות. ברוסיה למשל נמצא שהתמותה יורדת משנה לשנה במעל 2,000 איש לחודש, ולעומת זאת בארה״ב התמותה החודשית באותה תקופה עלתה בכ-3,500 איש. בהתאם, תחזית התמותה לשנת 2020 לשתי המדינות שונה וכך גם חישוב התמותה העודפת בפועל. חישוב בצורה כזו מנטרל גורמים כמו השינוי בגודל האוכלוסיה או הרכבה (כל עוד המגמה קבועה). הנתונים עבור רוסיה וארה״ב למשל כבר מגלמים בתוכם שאוכלוסיית רוסיה כמעט קבועה ואילו אוכלוסית ארה״ב צומחת מדי שנה בכ-2 מיליון איש.

חלק מתוצאות המחקר, עבור 36 מהמדינות, אפשר לראות באינפוגרפיקה הבאה (ניתן להקליק עליה כדי לפתוח בגדול יותר בלשונית חדשה).


karlinsky kobak excess mortality

מתוך קרלינסקי וקובק, 2021.



הגרף בשחור הוא תחזית התמותה, הגרף באדום הוא התמותה בפועל, והשטח הצבוע ביניהם מציין את התמותה העודפת. עבור כל מדינה מופיעים גם 4 מספרים: המספר באדום הוא כמות המתים מעל הצפוי לאותה שנה (לדוגמה בפרו, המדינה העליונה משמאל בגרף, מתו 94,000 איש יותר ממה שהיו אמורים למות לפי התחזית), המספר בשחור הוא תמותה עודפת ל-100,000 איש (בפרו מכל 100,000 תושבים מתו 290 יותר מהצפוי), המספר באפור הוא אחוז התמותה העודפת מתוך התמותה החזויה (בפרו מתו 74% יותר מהצפוי לשנה זו, או פי 1.74) והמספר בכחול – היחס בין התמותה העודפת לבין התמותה הרשמית מקורונה (בפרו התמותה העודפת גבוהה פי 2.4 מהתמותה הרשמית מקורונה).

המעוניינים לחקור עוד את מאגר המידע, הפתוח לציבור, יכולים להשתמש בפורטל תמותה עודפת אינטראקטיבי שבנה גיל פלדמן. יש הרבה יופי בתקופה הקשה הזו באופן בו חוקרים, חובבים ואפילו גורמים מסחריים משתפים פעולה לקידום הידע האנושי באופן פתוח ועם הרבה רצון טוב.



מה עולה מהנתונים:



  1. בכל מקום בו היתה התפרצות משמעותית של קורונה נרשמה גם תמותה עודפת ניכרת ביחס לתמותה הצפויה באותה שנה. חשוב גם לזכור שנתוני התמותה אינם סופיים ובחלק מהמדינות מתעדכנים לאחור גם שנה אחרי. היות שהעדכונים הם תמיד כלפי מעלה, כשנוספים דיווחים ממקומות שונים, המספרים הסופיים יהיו גדולים יותר מהמצויין כאן.

  2. נראה שמדינות רבות דיווחו רק על חלק קטן מהתמותה מקורונה. רוסיה למשל דיווחה על 57,000 מתי קורונה בשנת 2020, אך לפי התמותה העודפת שם נראה שמתו בה בפועל מקורונה 300,000; מקסיקו דיווחה על 125,000 מתי קורונה אך נראה שהיו 270,000; ובמדינות כמו אוזבקיסטאן, קזחסטאן, מצרים וביילארוס, בהם התמותה העודפת הגיעה עד פי 12, פי 15 ואפילו פי 30 מהתמותה הרשמית מקורונה, לא נראה שיש טעם להתייחס לערכים הרשמיים.

  3. לאחר סכימת הפערים מכל המדינות, עולה שמספר המתים האמיתי מהמגפה בשנת 2020 גבוה כנראה פי 1.6 מהמספרים הרשמיים. מאחר והסה״כ הרשמי כיום הוא 2.3 מיליון מתים מקורונה, המספר האמיתי עומד כנראה על 3.6 מיליון.

  4. במדינות כמו אוסטרליה וניו זילנד בהן נקטו צעדי ריחוק חברתי וסגרים באופן יעיל, לא רק שהתמותה מקורונה היתה נמוכה מאד אלא שגם התמותה העודפת הכללית היתה שלילית: בניו זילנד מתו 2,100 איש פחות מהתחזית ל-2020, ובאוסטרליה 4,700. רוב התמותה העודפת השלילית הזו היתה בחודשי החורף באותן ארצות, עונה בה יש בדרך כלל ריבוי של מקרי מוות ממחלות דמויות שפעת (Influenza Like Ilnesses או ILI). מחקר על מדינות בחצי הכדור הדרומי אכן הראה ירידה של 98% בבדיקות שפעת חיוביות במדינות בהן הופעלו אמצעי ריחוק חברתי, ומחקר נוסף מאוסטרליה הראה על ירידה של 98% גם באבחוני גורם גורם מרכזי נוסף לתמותה מדלקת ריאות, וירוס ה-RSV. תופעה זהה של היעלמות השפעת וה-RSV נצפתה גם בתחנות הבדיקה באירופה ובארה״ב.

    מדוע נעלמים נגיפים נשימתיים אחרים בעוד שנגיף הקורונה מהווה אגוז קשה יותר לפיצוח? התשובה היא מקדם ההדבקה. עבורשפעת מזן H1N1 (זן מידבק יחסית של שפעת) מקדם ההדבקה מוערך ב-1.5. עבור קורונה לעומת זאת ההערכות נעות בין 3.15 עד 7. אם אכן קורונה מידבקת כפליים ויותר משפעת, הרי שצעדים כמו ריחוק חברתי, עטיית מסכות והגבלת טיסות יבלמו את הפצתה הרבה לפני שיעצרו את הקורונה. הדבר נצפה ואושר שוב ושוב בכל ארצות העולם.






התמותה העודפת מקורונה ניכרת גם ממערך איסוף הנתונים המקיף של ה-CDC בארה״ב, כפי שמדגים גרף תמותה עודפת בארה״ב לאורך 3 השנים האחרונות. התמותה העודפת מוגדרת מעל הקו העליון הכתום (שגבוה משמעותית מהממוצע החזוי). בעונת השפעת הקשה באופן יוצא דופן של 2017/18, אירוע התמותה היחיד שעבר את הקו הכתום בשנים האחרונות, היתה תמותה עודפת של פחות מ-14,000 איש. ואילו במגפת הקורונה, למרות כל הצעדים שננקטו,  למרות שרק 60% ממקרי המוות בשבועות האחרונים מדווחים עד כה (בגלל שיטת איסוף הנתונים) ולמרות שהיא רחוקה מלהסתיים: מעל 450,000.


תמותה עודפת CDC
״זו ש-פ-ע-ת!״. בעצם לא. עונת השפעת הקשה ביותר של השנים האחרונות משמאל, קורונה מימין. צלבים אדומים מציינים שבועות שבהם התמותה עברה באופן משמעותי את הערך חזוי. מקור:
CDC.



לסיכום שאלת התמותה העודפת בעולם:



  1. כדי לקבוע האם יש או אין תמותה עודפת השנה ברמה הגלובלית יידרשו שנים של איסוף נתונים, ובחינה שכזו ממילא הינה ברזולוציה גסה מדי.

  2. התמותה העודפת בכל הארצות בהן התפרצה הקורונה הינה גבוהה. הממצאים מראים שהתמותה בפועל מקורונה עומדת עד כה על 3.6 מיליון איש, פי 1.6 מהמספרים הרשמיים, וזאת למרות כל הצעדים הקשים שננקטו.

 

 

2. האם יש תמותה עודפת בישראל ב-2020?



מהנתונים בעולם ברור שמחלת הקורונה גורמת לתמותה עודפת משמעותית בכל מקום בו מאפשרים לה להתפרץ. והנה אצלנו בארץ, כהוכחה לכך שנזקי הקורונה מופרזים רצה ברשתות החברתיות טבלה המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובה אחוז האוכלוסיה שנפטר בכל שנה. מצ״ב ששת השורות האחרונות בטבלה, מהם אפשר לראות שגם ב-2015 וגם ב-2020 נפטר 0.52 אחוז מהאוכלוסיה. האם ניתן להסיק שלא היתה תמותה עודפת משמעותית ב-2020? שאין טעם בכל הצעדים והנזק האיום הנלווה אליהם?





פטירות לפי שנה



יש פה שני תעלולים שצריך לשים לב אליהם. נתחיל בקטן מבין השניים.

השוואה פשוטה של אחוזי תמותה בין שנים הינה מטעה. מצד אחד האוכלוסיה גדלה משנה לשנה (למשל בישראל בשיעור של 1.7% בממוצע) וכשיש יותר אנשים ברור שגם ימותו יותר, אך מצד שני אחוז התמותה יורד בעקביות לאורך השנים עקב שילוב גורמים כמו שיפור הרפואה, עלייה בתוחלת החיים, שינוי בהרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה ועוד.

הדגמה לתופעה אפשר לראות בהשוואת התמותה העודפת מהשפעת הספרדית לעומת הקורונה בניו יורק, השוואה שביצע מאמר שיצא באוגוסט בכתב העת JAMA.



covid19 vs spanish flu



התמותה ל-100,000 נפש מהשפעת הספרדית (העמודה הימנית ביותר בגרף השמאלי), היתה אמנם גבוהה יותר מהתמותה לנפש כתוצאה מהקורונה (העמודה הימנית בגרף הימני). אבל מאחר ושיעור התמותה הרגיל לפני מאה שנה היה כפול מערכו כיום, יוצא שהתמותה העודפת בניו יורק כתוצאה מהשפעת הספרדית היא רק 70% מהתמותה העודפת שם כתוצאה מהקורונה. לפני 100 שנה מת אחוז גבוה יותר, אבל ביחס לתמותה הצפויה הרגילה ההפרש היה קטן יותר.

הירידה באחוז התמותה בישראל לאורך השנים מתמשכת וקבועה למדי. מצ״ב גרף בו מופיע מספר המתים בכל שנה לאחר שהותאם לגודל האוכלוסייה ב-2020. ציר ה-Y בכל גרף מתאר את התמותה בישראל לאורך השנים אם האוכלוסיה היתה בגודל קבוע, משמאל עבור 6 השנים האחרונות ומימין עבור 20 השנה האחרונות. אם נבחן את מאגר הנתונים של קרלינסקי וקובאק, נראה שהתמותה העודפת בישראל ב-2020 (הנקודה האדומה בגרף) עמדה על כ-7%, או כ-3,100 איש, התאמה הדוקה למדי לתמותה מקורונה.


israel mortality 1-12 6 and 20 years
תמותה בישראל מתוקננת לגודל האוכלוסייה ב-2020. ניתן לראות את הירידה באחוז התמותה לאורך השנים. הגרפים באדיבות פרופ׳ דקל צור מאוני׳ בן גוריון.



מגרף התמותה העודפת ב-20 השנה האחרונות ניתן לראות שאפילו אם משווים את כל שנת 2020 לשנים הקודמות, למרות שבחציה כלל לא היתה תמותת קורונה, הרי שהתמותה השנתית השנה הסיגה את ישראל אחורה כ-10 שנים בממוצע מבחינת אחוזי התמותה. אפשר לראות גם שלא סתם אפשר להיתקל לא פעם בהשוואות מגמתיות לשנת 2015 דווקא. 2015 חריגה יחסית בגובהה מעל קו המגמה הכללי, אבל גם היא לא מתאפיינת בתמותה עודפת, בניגוד ל-2020 בה כאמור נפטרו אלפי אנשים מעל החזוי.

נשאלת השאלה, מה בעצם ההגיון בהשוואת כל שנת 2020 לכל השנה שלפניה? האם זה מסייע לנו להבין את תמונת המצב מול הקורונה או דווקא ממסך? 

בגלל הצעדים החריפים שננקטו, היתה בפועל תמותה מקורונה בישראל רק ארבעה חודשים במהלך השנה: יולי עד אוקטובר ואז שוב בדצמבר. בשאר החודשים הסגרים בלמו את התמותה כמעט לחלוטין. בעיקר ניכר הדבר בחודשים אפריל-יוני בו הסגר הראשון והציות הגבוה לו בלמו את העליה באיבה, ושוב בחודש דצמבר כתוצאה מהסגר השני שעצר את העליה באוקטובר.





תמותת קורונה יומית בישראל

תמותת קורונה יומית בישראל, ממוצע נע על פני 7 ימים. מקור: OurWorldInData

אין הגיון בבחירה להשוות את תמותת שנת 2020 כולה לשנה שלפניה כולה, בזמן שהיתה תמותה מקורונה רק בחצי השני של השנה. אפשר באותה מידה גם לבחור להשוות את התמותה בכל ״העשור בו פרצה המגפה״ (2010 עד 2020) לתמותת כל העשור שלפניו וכך ״להוכיח״ שהתמותה מהמחלה היתה זניחה, בדומה לסיפור על הסטטיסטיקאי שטבע בנהר שעומקו הממוצע 15 ס״מ.

אם נרצה לעומת זאת להבין מה באמת קרה עם הקורונה, נשווה את החודשים בהם היא התפשטה מול התקופה הדומה בשנים קודמות. בשני הגרפים הבאים ניתן לראות את השוואת התמותה עבור השנים 2014-2020 בחצי השנה מיולי עד דצמבר (משמאל), ובחודש אוקטובר (מימין). הנקודה האדומה מציינת את התמותה באותה תקופה בשנת 2020, והאחוזים שלידה – את החריגה מהמקום שהיה צפוי לה על הגרף, כלומר את התמותה העודפת.

 

israel mortality 7-12 and 10
הגרפים באדיבות פרופ׳ דקל צור מאוני׳ בן גוריון


באוקטובר, אחרי ההתנהלות החופשית כמעט לחלוטין שבין הגל הראשון והשני ולפני שהסגר השני החל להשפיע, עמדה התמותה העודפת על יותר מ-25%. הבחירה באוקטובר הגיונית כי בפועל זהו החודש היחיד לפני חורף 2020 בו היה ביטוי ריאלי לתמותה מקורונה, אחרי התפשטות התחלואה בין הפתיחה המהירה שאחרי הסגר הראשון לבין הבלימה שבסגר השני.

בפועל רחוק אוקטובר  מלהיות התסריט הגרוע ביותר, כיוון שהצעדים החריפים שננקטו אפשרו למערכת הבריאות להמשיך לתפקד ולהימנע מהגעה לסף הספיקה. ללא בלימת גל התחלואה באמצעות הסגר השני וסגירת מערכת החינוך לקראת סוף ספטמבר, מערכת הבריאות היתה מתחילה להגיע לסף הספיקה שלה. במקרה כזה, כפי שראו בכל מקום בעולם בו זה קרה, אחוזי התמותה היו מתחילים לעלות והתמותה היתה ממריאה. בכתבה הקודמת הוצגו גרפים ומחקרים מהעולם וגם מהארץ שמראים זאת. זה לא תיאורטי, זה קורה ממש כעת אצלנו בארץ, אנשים שהיו יכולים לחיות אם לא היה עומס – מתים.



לסיכום שאלת התמותה העודפת בארץ ב-2020:

  1. אפילו שילוב של בחירה מגמתית של נקודת השוואה יחד עם התעלמות מכך שיותר מחצי מהשנה לא היתה כלל תמותת קורונה בישראל, שתי המניפולציות הללו יחד עדיין לא מצליחות למסך את העובדה שנפטרו ב-2020 אלפי אנשים מעל הצפוי.

  2. השוואה הגיונית יותר שמשווה את התקופות הרלוונטיות, ולא את כל השנה, מראה שכשאין צעדים יעילים למיתון תחלואה מגיעה התמותה העודפת ל-26%.

  3. התמותה העודפת היתה מגיעה גם לאחוזים גבוהים יותר מרגע שמערכת הבריאות היתה חוצה את סף הספיקה, מה שהיה מתרחש כמעט בוודאות ללא הצעדים החריפים שננקטו.



תמותת ינואר 2021

 


והנה בימים האחרונים שוב מאמץ להראות ש״אין מגפה״ באמצעות שקרים סטטיסטיים, הפעם סביב ינואר 2021. ב 3 לפברואר הוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את העדכון התקופתי שלה ״תמותה לפי יום פטירה ונפה״, עם נתוני התמותה שנאספו עד לאותו רגע עבור 1 עד 24 לינואר 2021. מייד עם יציאתם פרסם מנכ״ל משרד הבריאות לשעבר פרופ׳ יורם לס את ההודעה הבאה:

לס תמותה עודפת ינואר

הדבר גרר רעש רב, משדר מיוחד של אורלי וגיא ותפוצה המונית ברשתות החברתיות.
מה בעצם הבעיה? יש פה לא פחות משלוש בעיות:

  1. השוואת נתונים חלקיים ולא מעודכנים של 1/2021 לנתונים מלאים מהשנה שעברה.
  2. התעלמות מצעדים קשים שהוחלו לאורך כל ינואר, שצמצמו מגעים והקטינו הפצה, תחלואה ותמותה מקורונה.
  3. התעלמות מתמותת מחלות חורף שנעצרה בזכות הצעדים וחסכה מקרי מוות רבים שבלעדיהם מספר הנפטרים בינואר היה גבוה בהרבה.



נבחן כל אחת מהנקודות:


  1. הלמ״ס מוציאה נתונים ראשוניים במועדים קבועים, אשר כדרכם של נתוני זמן אמת הינם חלקיים ומתעדכנים רטרואקטיבית עם סיום האיסוף מהמקורות השונים. אדם כמנכ״ל משרד בריאות לשעבר אמור לדעת זאת היטב ולהיות מודע לדמגוגיה שבשימוש בנתונים חלקיים.

    גם בלמ״ס מודעים לשימושים דמגוגיים כאלה שעשו בעלי אג׳נדה בנתונים חלקיים כאלה בעבר. לכן מופיע בתחתית הדף הראשון של כל עדכון המשפט: ״נתוני החודש האחרון אינם מלאים״, וכדי להבהיר שלוקח למעשה יותר משנה לסיים את איסוף כל הנתונים, נכתב גם: ״נתוני 2019-2020 אינם סופיים״. למען הסר ספק המשפטים אף נצבעו באדום (מצ״ב צילום העמוד הראשון מעדכון הלמ״ס האחרון הנדון).



    נתוני פטירה למס
    ניסיון העבר מראה שהנתונים מתקרבים לערכם הסופי לכל הפחות עד סוף החודש העוקב, במקרה הזה סוף פברואר, ולא פעם יש עדכונים קטנים יותר גם שבועות ואף חודשים אחרי כן. במצב החירום הנוכחי במערכת ובמשק, מתקבל על הדעת שיידרש אף יותר זמן מהרגיל לאסוף ולעבד את המידע.


  2. בחודש ינואר הופעלו צעדים קיצוניים כדי לעכב את עליית התחלואה ולצמצם את התמותה: מערכת החינוך נסגרה, הושתו הגבלת תנועה, נאסרה התכנסות, המסחר הופסק ועוד. גם אם האכיפה היתה לקויה ושיתוף הפעולה עם ההנחיות חלקי, ברור שצומצם מספר המגעים בין אנשים, וההדבקה פרופורציונלית למספר המגעים.

    אין טעם להתייחס רק למספר המתים מקורונה מבלי להביא בחשבון את צעדי המניעה שננקטו ועד כמה התקרבה מערכת הבריאות לסף הספיקה שלה. זו חכמה קטנה מאד לספור רק תמותה שאירעה ולא גם תמותה שנחסכה. אפשר באותה מידה לטעון ש-350 הרוגים לשנה בתאונות דרכים בישראל אינם מצדיקים השקעה של מיליארדים רבים בתשתיות ובאכיפה.

  3. והמניפולציה האחרונה: תמותת ינואר מגלמת בתוכה מצד אחד תוספת של 1,430 מתי קורונה, אבל מצד שני גם תמותה משמעותית שנגרעה ביחס לממוצע.

    אם אנו רוצים להשוות בין גובהם של שני אנשים לא נעמיד אחד מהם בתוך בור, אך זה מה שמבוצע בהשוואה הזו. בשנה רגילה מתים בכל שנה בישראל כ-1,200 אנשים משפעת ונגיפים נשימתיים אחרים, כאשר לפי דו״חות משרד הבריאות תחלואה זו מרוכזת בין דצמבר לפברואר עם שיא בסוף ינואר. תחלואת נגיפים דמויי שפעת, כפי שכבר הודגם, נעלמה בחורף הנוכחי כמעט לחלוטין ויצרה בינואר ״בור״ של מאות מקרי מוות שנחסכו.

    האם ייתכן שהיה בלבול ואנשים שמתו ממחלות אחרות נרשמו כמתי קורונה? הבדיקות האמינות לגילוי קורונה ומהלך המחלה האופייני הייחודי הופכים בלבול המוני שכזה בין המחלות לבלתי סביר. גם אם יש מקרים בהם יש בלבול שכזה, וסביר שיש כאלה פה ושם, נתוני התמותה העודפת מהעולם והפער ביניהם לבין נתוני התמותה הרשמית מקורונה מראים שהרבה יותר פעמים הבלבול הוא דווקא בכיוון ההפוך וגורם לתת-אבחון ניכר של תמותת הקורונה. טענות לפיהן הבדיקות אינן אמינות משוללות כל בסיס. בארץ למשל למשך שבועיים בחודש מאי בוצעו בכל יום 7,500 בדיקות בממוצע, ומתוכן רק כ-20 התקבלו כחיוביות וגם מהן התגלה חלק כנשאים אמיתיים. מתוך 10 מיליון בדיקות בווהאן שבסין בנובמבר נמצאו 300 מאומתים בלבד, סקר דומה על 1.8 מיליון בהונג קונג מצא שיעור אפילו נמוך יותר של מאומתים, וממש בימים אלה במערב אוסטרליה נמצאו אפס מאומתים מתוך עשרות אלפי בדיקות שבוצעו. הבדיקות אמינות ואינן מייצרות ״מאומתים כוזבים״.

בגרף המצ״ב, על פי נתוני משרד הבריאות, אפשר לראות את ההתאמה ההדוקה בין התמותה העודפת לתמותה מקורונה עד דצמבר. עם בוא החורף חלה היפרדות בין הגרפים, כיוון שהצעדים שננקטו הועילו אמנם רק באופן חלקי נגד הקורונה, אך הכחידו את השפעת ואת מחלות החורף בהצלחה. תמותת הקורונה המשיכה לנסוק אך בו זמנית חיים רבים נחסכו יחסית לממוצע בזכות הצעדים והריחוק החברתי, והקיזוז נותן את האשליה כאילו התמותה היא רגילה לעונה.




excess mortality tracking covid deaths
מקור: אריאל קרלינסקי

נגיפים נשימתיים הם כנראה רק חלק מהתמותה שנחסכה בחודשי התפרצות הקורונה. ההערכה למשל הינה שבכל שנה מתים כ-3,350 איש מזיהומים נרכשים בבתי החולים, כ-280 איש בחודש. דחיית חלק מהטיפולים שאינם דחופים ומהניתוחים האלקטיביים, כפי שנאלצים לעשות כעת בבתי חולים רבים, מורידה מן הסתם את המספר הזה.



לסיכום שאלת התמותה העודפת בארץ בינואר:




מתבצעת פה השוואה בין ינואר 2020 לינואר 2021, אבל עם שני תעלולים המיועדים להסתיר את חומרת נזקי הקורונה בחודש האחרון –

  1. התעלמות מכך שהנתונים של ינואר 2021 רחוקים מלהיות סופיים.

  2. התעלמות מהצעדים הקשים שננקטו בחודשים האחרונים, הפחיתו את התמותה מקורונה ובעיקר הפחיתו כמעט לאפס את תמותת החורף שאינה קשורה לקורונה, כך שאנו מודדי את גובה התמותה העודפת מקורונה כשהיא ״עומדת בבור״.




פוסט משלים אודות העומס על בתי החולים והשקרים הסטטיסטיים שמשתמשים בהם בהיבט הזה אפשר לקרוא פה.






13 Comments

אירנה בלייר לוינהוף · February 8, 2021 at 9:28 am

אני מתקשה להביע את גודל ההערכה שלי למאמרים שלך. היאוש שלי בתקופה זו(ולא רק בזמן הקורונה) על הקלות בה נאמרים דברים, על הטישטוש בין אמת ללא אמת, ועל הטישטוש המוסרי שבא יחד עם כל אלו, היאוש שלי מכל אלה גדול. והכתיבה שלך עוזרת לי לא לאבד לגמרי את התקווה. תודה..

משה וולף · February 8, 2021 at 9:58 am

תודה, מאמר קריא וברור. מצויינת תמותה עודפת פי 1.6, מצד שני מ 3 מיליון נתונים רשמיים ל 3.6 מיליון. מניח שיש טעות הקלדה, ממליץ לתקן.

Anonymous · February 9, 2021 at 1:17 am

שלום קראתי את המאמר ורציתי לומר תודה עלו לי כמה שאלות אשמח אם תוכל להתייחס אלייהן
1לא הבנתי עם הטבלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרת שאחוז הנפטרים מהתושבים נשאר בסביבות 0.5  זה לא נוגד הטענה שאחוז התמותה יורד בעקביות לאורך השנים עקב שילוב גורמים כמו שיפור הרפואה וכו ?
כלומר אולי אני מפספס משהו אבל אחוז הנפטרים מהתושבים זה לא אותו הדבר כמו אחוז התמותה?
2בהקשר לתמותה חודש ינואר 2021 העלתה את הטיעון כי היתה ירידה בתמונתה מסיבות אחרות בגלל הסגרים וכו איך זה לא בה לידי ביטוי בנתונים של 2020 ( אחרי שני סגרים במהלך השנה)”נראה שהתמותה העודפת בישראל ב-2020 (הנקודה האדומה בגרף) עמדה על כ-7%, או כ-3,100 איש, התאמה הדוקה למדי לתמותה מקורונה.”

3 האם יש לך נתונים שמראים את ההבדלים באחוז התמותה בין אזורים שונים  בארץ בהקשר של אזורים בהם האוכלוסייה יותר שומרת על ההנחיות ואזורים שפחותוהם רואים הבדלים באחוזי התמונה בין האזורים ?
והאם יש הבדל בין מיגור מחלות החורף האחרות בין אזורים בהם היה ציות נמוך להנחיות לבין כאלו עם ציות יותר גבוה 
והאם זה בכלל רלוונטי לדעתך ?
תודה אילן

Kulu Orr · February 9, 2021 at 1:38 am

תודה רבה!
אכן טעות הקלדה. תיקנתי!

Kulu Orr · February 9, 2021 at 1:51 am

היי,
האחוז אכן יורד במהלך השנים. אפילו בחלק הקטן של הטבלה שצירפתי אתה יכול לראות שהאחוז ירד מ-0.52% ב-2015 ל-0.51% ל-0.50%.
אם הייתי מראה את כל הטבלה היית רואה שבשנת 2000 אחוז התמותה היה 0.59%, ב-2005 0.56%, ב-2008 0.54% וכן הלאה.
בהתאם למגמה היינו מצפים לרדת ב-2020 מתחת ל-0.50% ולא לקפוץ חזרה לערך הממוצע המתאים ל-2010.

לא כל כך הבנתי את שאלתך השניה.
האם כוונתך למחלות הנגיפיות? כפי שהבאתי בדו״ח של משרד הבריאות הן נוכחות בעונה מסויימת, בין דצמבר לפברואר.
הסגרים ופעולות המניעה מיועדות לצמצום של הפצת נגיפים נשימתיים – הם לא ישפיעו על תמותת הבסיס (מחלות לב, שבץ, סרטן, תאונות וכו׳) כי אם על מחלות המופצות באופן נשימתי (טיפתי או אירוסולי) דוגמת RSV או שפעת. מחלות אלה ממיתות בחורף ולכן מן הסתם מצעדים יפחיתו את התמותה בחורף.

אין לי נתנים לגבי תחלואת חורף במקומות אלה לעומת אחרים, אבל כן יש נתונים לגבי התחלואה בקורונה ורואים התאמה גבוהה בין התחלואה והתמותה מקורונה לבין השמירה על ההנחיות. למשל התמותה במגזר החרדי באזורים מסויימים (כמו בני ברק) כפולה מבמגזר הכללי.
צריך להדגיש שאי השמירה על ההנחיות במקומות האלה היא לא תמיד מרצון רע, הרבה פעמים יש שם בעיות אובייקטיביות של צפיפות אוכלוסין גבוהה, משקי בית עם הרבה נפשות (אין אפשרות ליישם בידוד לחולים אפילו אם רוצים) ולא פעם גם נגישות מוגבלת למידע (בעיקר באזורים דתיים ו/או עניים).

Kulu Orr · February 9, 2021 at 1:55 am

תודה רבה רבה!
מרגש לשמוע כי כוונתי היא באמת לנסות להתקרב לאמת, בתוך מציאות שהופכת להיות מחנאית באופן ממאיר. מכל הצדדים.
יש המון עוינות, בעיקר ברשתות החברתיות, ולא מעט ממנה מופנית גם כלפי, אז כיף מאד לשמוע מדי פעם קול חיובי!
מאחל לכולנו ימים טובים, רגועים וקשובים יותר.

Dudu · February 12, 2021 at 1:03 am

אם כוונתך באמת לנסות להתרחק ממחנאות, אז אני חושש שלא הצלחת. אם זו המטרה שלך, אז היית צריך להתאמץ לכלול בפוסט גם שגיאות והטעיות של המחנה השני, וכידוע לא חסרות כאלה בשני הצדדים. כתיבה כזו לא אומרת ש-“שני הצדדים שווים”, אבל זה כן אומר משהו על תום הלב של הכותב ועל יחסו האמיתי למחנאות ולעוינות מעבר לרטוריקה. אם אתה רוצה שיאמינו לך שאתה לא שייך למחנה מסויים, אז תפרסם ביקורת ברורה על המחנה הזה. אם אתה לא עושה את זה, אם אתה מתמקד אך ורק בהעברת ביקורת על המחנה השני, אז אל תתפלא כשכולם יסיקו מזה שאתה כן שייך למחנה מסויים. אני, בניגוד אליך, לא מתכחש לשיוך המחנאי שלי וגם לא רואה סיבה להתבייש במחנאות, העולם הדמוקרטי מבוסס על התארגנות במפלגות. אבל זה לא אומר שאי אפשר לשמור על יושר, הוגנות, ראש פתוח וגם על שיח מכבד וסובלני. לצערי, הדבר אינו ניכר בפוסט הנוכחי שלך כמו גם בקודמים. חשבתי לכתוב עוד כמה מלים אבל אני בכלל לא בטוח שתפרסם את התגובה שלי או שלא תמחק אותה, אני רואה למשל 0 תגובות לפוסט שלך על הסרט של אורלי וגיא, קשה לי להאמין שאף אחד לא ניסה לפרסם שם תגובה ביקורתית כלפיך.

מני · February 12, 2021 at 2:05 am

!המספרים שלס אמר לא נכונים
בינואר השנה ראיתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתו 3979

Anonymous · February 12, 2021 at 8:11 am

אתה טוען שהתמותה בארץ ובעולם יורדת ואם ב 2019 היתה תמותה נמוכה אז ב 2020 התמותה צריכה להיות דומה או נמוכה יותר. עם כל הכבוד למדע המתקדם זו הטעיה גדולה יותר מהעיוותים שאתה צועק עליהם, מסיבה ביולוגית פשוטה -בכל מדד יש פלקטואציות ואנחנו לא בדרך לחיי נצח. אם 2019 היתה תמותה נמוכה מהממוצע זה לא מנבא תמותה נמוכה גם ב 2020 אלא את ההפך הגמור.

stat · February 12, 2021 at 7:12 pm

, ניתוח סטטיסטי מזעזע. בגרף תמותה בישראל בשש שנים האחרונות כל קו ישר שהוא מתאים לתאור ששת הנקודות
והגרף של תמותה כוללת בעשרים השנים האחרונות רואים ירידה בתמותה היחסית שנפסקה ב 2009 ומאז הגרף שטוח, בניגוד לקו המטעה המצוייר. וכן, 2020 בגבול העליון של השגיאה ועדיין יותר קרוב לנורמה מאשר 2015 .גם כל התירוצים – בגלל שאין טיפולים בבתי החולים אין זיהומים והתמותה ירדה? אולי ההפך- עצירת איבחונים וטיפולים מתוכננים עולה בחיים?
בקיצור – ניתוח סטטיסטי מגמתי שמרגיש כמו שופר של הניהול מובל הפניקה של הממשלה

Kulu Orr · February 14, 2021 at 12:21 am

שלום דודו,
מעולם לא מחקתי תגובה, גם לא כזו שהיתה בה ביקורת עלי.
צר לי לקלקל את התיאוריה אבל אכן לא היתה אף תגובה פה על הסרט של אורלי וגיא.
בגרסה שפורסמה בפייסבוק, לעומת זאת, היו 323 תגובות עד כה, רבות מהן ביקורתיות מאד – אף אחת מהן לא נמחקה, לכולן עניתי ועם כל מי שבחר בכך גם ניהלתי דיאלוג.
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=1138911633231073&id=100013367403794

לא הבנתי בדיוק לאיזה מחנה אני אמור להשתייך? אני לא רואה את עצמי שייך למחנה כלשהו למעט, כפי שכתבתי בעבר, למחנה המנסה לגבש דעה לפי העובדות ולא ההיפך.
אם הכוונה להשתייכות פוליטית כלשהו, אתה מוזמן לקרוא את דעתי על הניהול המזעזע של המשבר מצד הדרג הפוליטי ומצד התקשורת –
http://123kulu.com/uncategorized-he/farewell-corona/

אתה כותב ״אל תתפלא שכולם יסיקו שאתה שייך למחנה מסויים״. תאמין לי – נותרו מעט דברים שאנשים יסיקו שיפתיעו אותי. כבר יצא לי באותו היום שאדם אחד יקרא לי ביביסט ואדם אחר שמאלני מתועב 🙂
כל אחד רשאי להסיק מה שברצונו, אני לא ממש יכול לקחת אחריות על מה אנשים מסיקים. מה שכן, אולי היה עדיף שכולנו פחות נסיק דברים על אנשים אחרים במקום פשוט לשוחח ולשאול אותם?

צר לי שהתרשמת שאינני מעודד יושר, הוגנות, ראש פתוח ושיח סובלני. כאן זהו בלוג, אין הרבה מקום לשיח, אבל אתה יותר ממוזמן לדף הפייסבוק שלי שם אני מנהל שיח עם כל אחד, ואשמח אם תפנה את תשומת ליבי למקומות בהם פישלתי ולא הייתי מכבד או סובלני. אני מאד משתדל שזה לא יקרה אבל אני בטוח שגם אני נכשל בכך לעיתים –
https://www.facebook.com/profile.php?id=100013367403794

קצת פחות קפיצה למסקנות.
קצת יותר שיח, לא יזיק לכולנו.
את הבקשה לאיזון לא הבנתי. אתה רוצה שאאזן טענות נגד פייק ניוז עם קצת פייק ניוז?

Kulu Orr · February 14, 2021 at 12:35 am

שלום סטאט ידידי.
צר לי שהזדעזעת.
סטטיסטיקה לא עושים לפי ״מה שנראה בעין״. יש נוסחאות לחישוב התפלגות ולביצוע רגרסיה. הקווים הירוקים שאתה רואה בגרף אינם סתם בשביל היופי – הם מייצגים שתי סטיות תקן לכל צד. במילים אחרות – את הסבירות לקבלת 95% מערכי ההתפלגות. אתה בהחלט יכול תיאורטית לקחת סרגל ולהעביר איזה קו שאתה רוצה, רק שלא תהיה לזה כל משמעות סטטיסטית – בכל זאת אנשים כמו פרופ׳ דקל צור שערך את הגרפים למדו את העסק לא מעט שנים.
הנזק כתוצאה מדחיית טיפולים הוא אמיתי ביותר אך לא בהכרח יתבטא בטווח של שבועות או חודשים. לכן השפעתו על התמותה לא צפויה להיות מיידית. את הפרוצדורות הבאמת דחופות לא דחו.
לעומת זאת נזקי זיהומים אקוטיים בבתי חולים כן מתבטאים בטווח של שבועות.
יותר מכך – עצירת אבחונים וטיפולים אמורה ליפול מבחינתך באופן תמוה בקטגוריה של ״נזקי הסגר״ או משהו כזה? והרי אלו נזקים ישירים ומיידיים של המצב החמור בבתי החולים הנובע מהתפשטות המחלה.
ברור שחלק לא מבוטל מהנזק של המגפה הוא הצפת בתי החולים וגרימת נזק היקפי. הנה מפוסט קודם שאתה מוזמן לקרוא, בשם ״הסכנה האמיתית בקורונה״:
״אם מגיעה מישהי עם אירוע לב לחדר מיון ואין רופא פנוי לטפל בה כי חצי מהצוותים תפוסים במחלקות הקורונה, לא ממש יעזור לה ש״אחוזי התמותה מקורונה לא גבוהים״. ואם מגיע פצוע קשה מתאונת דרכים אבל מחלקת טיפול נמרץ פועלת בתקן חסר כי חצי מהאחיות חולות או בבידוד עקב חשיפה, לא יעזור לו ש״קורונה כמעט לא מסוכנת בגיל שלו״״
http://123kulu.com/uncategorized-he/מה-באמת-הסכנה-בקורונה/

אני מציע להפריד בין ראיה נכוחה של המצב הבריאותי ובין תמיכה פוליטית כזו או אחרת.
אתן לך רמז: ב-30 ומשהו השנים שאני מצביע בבחירות רק פעם אחת היה נציג מפלגה שהצבעתי אליה בקואליציה. הממשלה הנוכחית היא בעיני אסון בכל מובן והדבר האחרון שאני חושב הוא שהדברים מתנהלים פה כמו שצריך.
אולי כדאי לא לחשוב בשחור ולבן, ולא לצייר גרפים עם סרגל לפי העין ולפי אג׳נדה אלא לבצע חישוב סטטיסטי אמיתי.

ישראל צבי פרימור · February 15, 2021 at 9:48 pm

תענוג לקרוא את מאמריך
תענוג לא פחות הוא לקרוא את תגובותיך המלאות והשקולות
תמשיך להצליח

Leave a Reply

Your email address will not be published.