האם מסתירים תופעות לוואי של חיסוני הקורונה
פורסם במקור במגזין ״שיחה מקומית״
בימים האחרונים הפך דו״ח של קבוצה המתקראת ״ועדת החקירה האזרחית״ לויראלי ברשתות החברתיות. הדו״ח מתיימר לחשוף תופעות לוואי המוניות ואיומות של חיסון הקורונה, נושא את הכותרת – ״מעולם לא היה חיסון שפגע בכל כך הרבה אנשים״ וטוען ל״מנגנוני ההשתקה של מערכת הבריאות סביב תופעות הלוואי של החיסון״.
אפשר רק לקוות שניתוח עובדתי של המובא והנטען בדו״ח יעזור למודאגים להבין טוב יותר במה דברים אמורים, גם אם המחנאות כיום בשיאה, וקשה למידע להתקבל אם הוא לא מאשר את הנחת המבוקש, ולעומת זאת מידע התומך בדעה הרצויה מתקבל בברכה אפילו אם הוא מופרך בעליל.
יש מספר נקודות שהדוח מעלה ושיש בהם טעם, אך למרבה הצער הוא לוקה לכל אורכו בטעויות לוגיות בסיסיות, והנתונים שהוא מביא מראים את ההיפך מהנטען בו. לפני דיון בדוח עצמו, כדאי להקדיש כמה מילים להלך המחשבה המוטה והקונספירטיבי שאיפשר למחבריו להגיע למסקנות הפוכות מאלו של כל גופי הבריאות והמומחים בעולם.
הבסיס לדוח
כפי שנכתב והוסבר בעבר לא פעם, חיסון הוא פרוצדורה רפואית לכל דבר. הסיכון לתופעת לוואי חמורה כתוצאה מחיסון מאושר אמנם נדיר, אך אינו אפס גם לחיסונים הותיקים והבטוחים ביותר. גם בחיסון לחצבת, למשל, יש תופעות לוואי חמורות בשיעור של אחת לכמה מאות אלפים. גם אם הסיכוי ליפול בגורל הוא נמוך, כשמחסנים מיליוני אנשים יהיו מי שיפלו בצד חסר המזל של הסטטיסטיקה ויש כמובן לתת מענה ואמפתיה ככל האפשר לנפגעים, ככל שיש כאלה.
המשמעות אינה שהחיסון לא כדאי, כי לפי כל הנתונים עד כה הסיכון לפגיעה מהחיסון נמוכים בסדרי גודל מאשר הסיכון מהמחלה. העובדה שהסיכוי להיפגע בתאונת דרכים נמוך לאין שיעור כשחוגרים חגורת בטיחות לא אומר בהכרח למי שהיו מעורבים בתאונה נדירה בה הפגיעה היתה מהחגורה דווקא.
אבל בו בזמן יש את הזהירות שנדרשת כדי לא לייחס לחיסון דברים שאינם קשורים אליו, והדרך היחידה לדעת היא באמצעות כריית נתונים ובדיקה משני הכיוונים – גם מהכיוון הביולוגי (האם יש מנגנון משוער שיכול לקשור את הקליניקה לחיסון) וגם מהכיוון הסטטיסטי – האם יש מופע בשכיחות גבוהה יותר של התופעה להתחסנות. כאן נכנסות רשויות הבריאות לתמונה, ומנסות להעריך את שכיחות ודרגת החומרה של תופעות הלוואי ולהשוות זאת לסיכון ולדרגת החומרה שבאי-התחסנות.
האם גילו את כל תופעות הלוואי מהחיסונים לקורונה? קשה מאד להאמין. המערכת הביולוגית האנושית מורכבת ביותר, המגוון הבין-אישי עצום, ויש תופעות לוואי שמופיעות רק כל אחת לכל 100,00 מקרים, כאלו שרק אחת למיליון וכאלה שאף נדירות יותר. קשה מאד לאתר את האות מבעד לרעש של אין ספור המקרים הרפואיים שמתרחשים כל הזמן ושאינם קשורים לחיסון כזה או אחר, ולוקח זמן לעלות על תופעות נדירות. אם זו היתה הטענה בדוח הנדון הייתי חותם עליו בשתי ידיים, אבל זה לא המצב. הטענה בו היא שלא מנסים כלל לגלות תופעות לוואי חמורות, לא מנסים לברר את הקשר שלהן לחיסון, ואפילו גרוע מכך – שיש ניסיון מכוון להסתרה.
אי אפשר להסתכל נכוחה על העובדות בלי להגיע למסקנה שזו חשיבה קונספירטיבית שאין לה בסיס. ברור שתאגידים יחתרו למקסם את שורת הרווח ולוביסטים ינסו להטות רגולטורים; מובן שבכל מקום בו יש בני אדם יהיו שאפתנויות, עיגולי פינות ואפילו שחיתויות; אין ספק שלא חסרים מקרים בהיסטוריה שבהם הייתה פעולה למען רווח בטווח הקצר שהתעלמה מנזק שנגרם בטווח הארוך, ולא קשה למצוא גם בהיסטוריה של חברת פייזר למשל שחיתויות או שערוריות אתיות. אבל יש מרחק של שמיים וארץ בין כל העובדות הנכונות האלה ובין תיאוריה הטוענת להסתרה של ״נזקים אדירים״ לבריאות הציבור על ידי גופי המקצוע והרגולטורים.
המערכות לגילוי נזקים פוטנציאליים מחיסונים עובדות כבר עשרות שנים בכדי לנסות ולהגן על הציבור. לא במקרה אישור אופייני לחיסון לוקח שנים ועולה סכומי כסף עצומים, עד כדי מיליארדים של דולרים. לא במקרה לא הגיעו לקו הגמר מעל 90% מהחיסונים לקורונה שפיתוחם החל בשנה האחרונה. לא במקרה רק אחת מכל 5,000 תרופות המתחילות בניסויים קדם-קליניים מאושרת לבסוף על ידי ה-FDA ומגיעה למדף בית המרקחת.
האם היו פספוסים? היו, ואף נחשפו. משקיעים בכך הרבה מאד, לא בהסתרה אלא דווקא באיתור, במחקרי עוקבה, בבדיקות יזומות. ה-FDA וה-CDC מבצעים באופן שיטתי ומתמיד כריית מידע (Data Mining) של מערכות איסוף הנתונים. משמע שימוש בתוכנות מתוחכמות ובלמידת מכונה כדי לסרוק את הכמויות העצומות של הנתונים הנאספים, הן בדיווחים הראשוניים של המחוסנים והן בחקירות ובתשאולים המתבצעים בעקבותיהם על ידי אנשי המקצוע. ניתוח המידע חותר למצוא מתאמים נסתרים ולגלות תופעות חריגות ביחס לשכיחותן באוכלוסיה הרגילה. התוצאה היא האפשרות לגלות גם בעיות נדירות, שאכן מופיעות בהתוויית חיסונים רבים.
למשל עבור חיסוני הקורונה נמצא סיכון לתגובה אלרגית חריפה לחיסון באחד מתוך כ-100,000 מקרים. יצאו על כך דוחות של ה-CDC, זה דובר רבות בתקשורת וזו גם הסיבה בגללה כל מחוסן מתבקש להישאר באזור לפחות 15 דקות ולדווח מייד על הרגשה לא טובה. גילו זאת עם תחילת מבצע החיסונים בדיוק כי מחפשים תופעות באופן יזום.
בימים האחרונים אפשר היה לחזות בהדגמה דרמטית נוספת, עם גילוי 6 מקרים בלבד מתוך 7 מיליון מחוסנים (מתוכם מקרה מוות אחד), בחיסון Johnson & Johnson, בהקשר של בעיית קרישת דם שנחשדה כקשורה לחיסון. כתוצאה מכך עצר ה-FDA את השימוש בחיסון זה עד לבירור נוסף. גילוי כזה של תופעה ששכיחותה נמוכה מ-1 למיליון התאפשר רק בזכות ערנות לסימפטומים היחודיים (טרומבוציטופניה בשילוב קרישי דם – לכאורה תופעות הפוכות), יחד עם מאמץ רב-שנים מצד גופי הרפואה לאתר ולהבין תופעה דומה (Heparin-induced thrombocytopenia) שמופיעה לעיתים בשימוש במדלל הדם הפארין. לא ניסיון להסתיר, לא ניסיון לטאטא מתחת לשטיח, כי אם ההיפך. גם עם הפארין, גם עם החיסון של J&J וגם עם כל חיסון אחר.
האתגר הגדול הוא איתור האות מתוך הרעש. מציאת מתאם בין החיסון לבין תופעה רפואית בעלת שכיחות רגילה באוכלוסייה, ומאמץ לפענח האם מדובר בצירוף מקרים או במתאם סיבתי. לצורך כך דרושה עבודת נמלים הן ברמה הסטטיסטית והן ברמה הקלינית. אם למשל מנסים להבין האם יש תמותה כתוצאה מהחיסון, מתבצע מאמץ גדול לבדוק פרמטרים רבים עבור כל מקרה: מהו גורם המוות; מהי שכיחות גורם מוות זה באוכלוסייה הכללית; מהי השכיחות עבור חתכי הגיל, המין והמצב הבריאותי של הנפטר; מה מידת המתאם להתחסנות מבחינת הזמן שחלף מאז קבלתו ומבחינת דינמיקת התפתחות הסימפטומים. ואחרי כל זה צריך לבצע כריית-מידע ולבדוק האם יש מקרים אחרים מאותו הסוג בארץ, בחו״ל, ואם יש – האם קיים מתאם בין הפרמטרים שנבדקו במקרה הזה לבין הפרמטרים במקרים האחרים.
לכן הוקמו בארה״ב מערכות כמו מערכת VAERSE לדיווח עצמי על תופעות לוואי, או מערכת V-SAFE, לאיסוף משוב אחרי חיסון באמצעות טלפונים חכמים, ושליחת הודעות אקטיבית לאנשים ובקשות למילוי שאלונים וירטואליים. לכן בנוסף מתבצעים מחקרי עוקבה יזומים באמצעות מערכת VSD (או ״Vaccine Safety Datalink״), שיתוף פעולה של ה CDC יחד עם עוד 9 ארגוני בריאות, ובאמצעות מערכת CISA (או ״Clinical Immunization Safety Assessment״), שיתוף פעולה של ארגוני בריאות, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ובתי חולים מובילים, שמבצעים ניסויים קליניים כדי לבדוק אותם ולבצע מחקרי מקרה (case studies) ובחינה של אוכלוסיות ספציפיות. גם אם מתעקשים להטיל ספק ביעילותו או בכוונותיו הטובות של משרד הבריאות בישראל, כדאי להביא בחשבון שבכל הכבוד למדינתנו הקטנטונת, ניתנו בה עד כה מעט יותר מ-10 מיליון מנות חיסון, ואילו בארה״ב למשל ניתנו מעל 230 מיליון מנות (נכון לסוף אפריל 2021).
אך כל המאמץ העצום הזה להגן על בריאות הציבור מתרחש במציאות שונה מאד מזו שחיים בה מחברי הדוח הנדון. העולם שלהם הוא עולם מקביל ועצוב מאד בו גופי הבריאות פועלים נגד האינטרסים שלנו, האנשים הפשוטים, בגלל מניעים זרים. עולם בו יש חלוקה דיכוטומית לחושפי אמת אמיצים (מחברי הדוח), ומולם חורשי הרע ועוזריהם – במקרה הטוב כבשים שעושות מה שאומרים להן, ובמקרה הפחות טוב אנשים כמוני, ״סוכנים משוטים״ הסבורים שהם פועלים למען האמת אך למעשה משרתים את הרע.
חשדנות היא תכונה בריאה, בוודאי לאחר שנה בה חווינו ביתר שאת הטיות פוליטיות, החלטות לא ענייניות ותקשורת לא אמינה, נושאים שהתייחסתי אליהם גם אני לא מעט בעבר. אבל יש גבול בו חשדנות הופכת לפרנויה שלא מאפשרת עוד הסתכלות נכוחה במציאות. הדוח הנדון משקף בלבול בין סקפטיות לבין מצב פרנואידי וקורבני בו העולם רע בבסיסו ופועל נגדי, האדם הקטן. עולם בו הגופים הגדולים תמיד יהיו לרעת האזרח, שהיה מסתדר טוב יותר בלעדיהם. לאורך השנה האחרונה אפשר היה לראות את הבלבול הזה שוב ושוב צועד יד ביד עם תפיסות אנטי-ממסדיות מהסוג שהעלה את טראמפ ובולסונארו לשלטון. לא במקרה ארצות של מנהיגים דוגמתם, שהביעו ספקנות כרונית וממאירה כלפי הדרג המקצועי, הוכו על ידי הקורונה באופן קשה במיוחד.
הטוב
יש טענות המופיעות בדוח שיש בהן טעם בעיני, ובראשן הטענתה שאין די שקיפות, היענות והסברה מצד משרד הבריאות.
ניקח לדוגמה את תופעת הדימום הבין-ויסתי שנשים רבות ציינו שהופיע אצלן בסמיכות לחיסון. עמותת ״מדעת״ הנגישה חוות דעת מאלפת מאת מומחים לרפואת נשים המסבירה שני מנגנונים אפשריים לתופעה כתוצאה מהפעלת המערכת החיסונית (שינויים ברמות הקורטיזול עקב עקה פיזיולוגית, ויצירת סביבה דלקתית), מבהירה שעדיין לא הוברר קשר מובהק לחיסון, ומראה מדוע על פי הממצאים עד כה אין עדיין סיבה לדאגה. מצד משרד הבריאות, לעומת זאת, כל מה ששמעתי היתה ההודעה הקצרה הבאה ששוחררה ב-18.2.21 לתקשורת: ״מדובר בתופעה שקיים קושי לייחס לקבלת החיסון, משום שישנם גורמים רבים היכולים להשפיע על סדירות המחזור החודשי – מתח, תזונה ועוד. עם זאת, בדומה לכל תופעה שמופיעה בסמיכות לחיסון, נבצע מעקב ובדיקה“. מאז לא מצאתי מילה וחצי מילה מצד המשרד למרות שהרשת רוגשת ורוחשת סביב הנושא. יכול להיות שפספסתי, אבל למרות ניסיונות וחיפושים – לא ראיתי.
גם בתחום הנגשת המידע יש פערים בעייתיים. קיימים למשל דוחות על תופעות הלוואי עבור חלקו הראשון של מבצע החיסונים, אך הדוח האחרון שוחרר ב 1.3.21, לפני יותר מחודש וחצי. גם הדוחות הקיימים מעוררים סימני שאלה. כותרת הדוחות, למשל, טוענת שהמסמכים מפרטים תופעות לוואי בתקופה של ״עד 90 יום לאחר החיסון השני״, אלא שהמחוסן מס׳ 1 בשראל, בנימין נתניהו, קיבל את המנה השניה של החיסון רק ב 9.1.21, כך שבזמן הוצאתו לאור אפילו של הדוח האחרון טרם עברו 90 יום מזמן חיסונו של אף לא אדם אחד במדינה. יש או לדייק או לעדכן. עד כה לא קורה לא זה ולא זה.
בנוסף, יש בדוח טבלאות המפרטות את תדירות תופעות הלוואי שהתגלו אצל מחוסנים לעומת השכיחות הצפויה לאותן תופעות באוכלוסיה הכללית. הכוונה מצוינת, אבל המספרים מעוררים תמיהה. הנה למשל אחת מהטבלאות הללו, המפרטת את ״התופעות המשמעותיות בסמוך לחיסון בהשוואה לשיעור הצפוי שלהם באוכלוסיה הכללית בתקופה המקבילה בשנים 2017-2019״.
ככלל, למעט התופעה השולית יחסית של אנוסמיה, עבור כל תופעות הלוואי בתקופה שהדוח מתיימר לבדוק (״90 ימים״ – מה שכאמור בלתי אפשרי כלל לאור מועד הוצאת הדוח) השכיחות נמוכה לפחות בסדר גודל מהשכיחות באוכלוסיה הכללית, ובדרך כלל בשניים ואפילו בשלושה סדרי גודל. או שהחיסון הוא תרופת פלא מדהימה שמעלימה את כל הבעיות אצל מחוסנים, כולל תסחיף ריאתי, אי ספיקת לב, דלקת פרקים וטרשת נפוצה, או שיש פה עיוות שהופך את הטבלה לחסרת ערך. האם המדגם של המחוסנים מוטה בדרך כלשהי מראש לעומת האוכלוסיה הכללית? האם פרקי הזמן לחישוב השכיחות שונים בין העמודות? האם יש סיבה אחרת לתת-דיווח בקרב המחוסנים על בעיות אלה? במצבה הנוכחי לא נראה שהטבלה הזו הגיונית או שימושית.
דוגמה נוספת אפשר היה לראות בימים האחרונים, עם חשיפת ממצאי הביניים של ועדת משרד הבריאות לבדיקת תופעות חריגות מהחיסונים. הממצאים מראים שמתוך כ-9 מיליון מנות חיסון שניתנו ל-5 מיליון מחוסנים היו 2 מקרים קטלניים של מיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב) ועוד 60 מקרים קלים. מצד אחד מהדוח שפורסם ניכר שאין הסתרה או התעלמות מהתופעות אלא ההיפך – עבודת הועדה מראה על רצינות ויסודיות באיתור ואיסוף תופעות לוואי, חקירה של כל מקרה ומקרה ושיתוף נתונים עם ה-FDA ועם חברת פייזר. מצד שני, הועדה הציגה את הממצאים למנכ״ל המשרד כבר לפני שבועיים, בחוסר שקיפות, וגם כעת תקשורת משרד הבריאות עם הציבור סביב הממצאים צמחונית ולקונית: ״הדו”ח המצוטט אינו מראה בוודאות עלייה בתמותה בשל החיסון, ואף אין וודאות שיש עלייה בדלקת בשריר הלב ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. זהו דו”ח חשוב שנדון בימים אלו בקרב מומחים במשרד הבריאות, והתוצאות והדו”ח יפורסמו לציבור, ממש כמו הדו”חות שכבר פורסמו“. עדיף מאד היה להסביר מהי השכיחות הצפויה באוכלוסייה בתקופה האמורה, ולהזכיר למשל שמדובר בגורם המוות אצל 20% מהנפטרים בגיל צעיר; לציין שהמתאם לא נצפה עד כה בארה״ב, בה ניתנו מאות מיליוני מנות חיסון ויש מערכות מקיפות למעקב – ולעומת זאת לברר מהי כמות החיסונים שניתנה שם בגילאים הצעירים יותר; להשוות לשכיחות מיוקרדיטיס בעקבות חשיפה לנגיף עצמו, וכן הלאה. במצב הנוכחי נוצר רושם של הסתרה או לכל הפחות של יחס לא רציני לציבור, מה שלא תורם לאמון המתערער.
אולי הנפשות הפועלות במשרד עסוקות מדי, אולי לא מעריכים שם עד כמה ההסברה היא קריטית ואולי כן מעריכים אבל מתנהלים בשלומיאליות. תהיה אשר תהיה הסיבה, כאשר לא מפגינים נוכחות תקשורתית מגובה בנתונים שנותנת מענה ברור, מפקירים בפועל את הזירה לדיסאינפורמציה שמחקרים כבר הראו שוב ושוב שיש לה יתרון המובנה ברשתות חברתיות על פני עובדות מבוססות.
לא מסובך להבחין בהפחדה הבאה צומחת ובדיסאינפורמציה הבאה מתבשלת – בכל כך הרבה קבוצות ופורומים אפשר לראות את זה קורה מבעוד מועד. לאנשים רבים אין את הכלים להבין מהו מידע בעל ערך ומה לא, איך אפשר להבחין בעיוותי נתונים ומה ההבדל בין מידע סטטיסטי מתוקף לבין אנקדוטות. לא פלא שרבים מתבלבלים ונסחפים אחרי מידע שגוי ומוטה כאשר הדרג המקצועי לא משקיע במתן מענה באמצעות מידע מוסמך שמונגש ומוסבר באופן ברור, גם ברשתות החברתיות. משרד הבריאות אמור להיות מודע לערכה של רפואה מונעת, אבל בתחום של סיכול ויירוט דיסאינפורמציה, ברוב המקרים הטיפול פליאטיבי אם בכלל.
הרע
לא קל להפריך באמצעות נתונים את מה ש״נשמע נכון״. בהחלט נראה למשל נכון ואינטואיטיבי שכדור הארץ שטוח ושהשמש מסתובבת סביבו, ולא סתם סברו כך האנשים החכמים ביותר בעולם במשך אלפי שנים. גם הדוח שלפנינו לא היה הופך ויראלי אם הוא לא היה מהדהד חששות ונטיות לב של אנשים רבים ו״נראה הגיוני״.
בחינה אמיתית של העובדות מייגעת הרבה יותר מלפעול על בסיס הטיות אישור, אבל למי שנבהל מהדוח, אולי כדאי להשקיע עוד מספר דקות כדי להבין איפה מסתתרים הכשלים והמניפולציות. נבחן את חמש הטענות המרכזיות בדוח של ״ועדת החקירה האזרחית״:
- עלייה של 22% בנתוני התמותה הכלליים של ינואר-פברואר 2021, לעומת ממוצע התמותה הדו-חודשי בשנה הקודמת.
- 288 אירועי מוות בינואר ופברואר התרחשו בטווח זמן של עד שלושה שבועות לאחר חיסון הקורונה.
- בגילאי 20-29 התמותה בינואר-פברואר 2021 עלתה ב-32% לעומת ממוצע התמותה הדו-חודשי בשנת 2020.
- על פי מערכת VAERS האמריקאית למעקב תופעות לוואי – מעולם לא היה חיסון שפגע בכל כך הרבה אנשים.
- תינוקת בת שנתיים אושפזה בעקבות קבלת החיסון למשך 17 יום, בסופם נפטרה.
1. עלייה של 22% בנתוני התמותה הכלליים לעומת ממוצע התמותה הדו–חודשי בשנה הקודמת
התמותה העודפת הגבוהה בינואר ופברואר הגיעה ממקור ברור ביותר: 2086 מתים מקורונה במהלך החודשיים הללו, בדיוק כפי שנחזה על פי העליה במאומתים בשבועות לפני כן. אפשר לראות את המתאם הגבוה בין מאומתי ונפטרי הקורונה, כאשר התמותה העולה בדצמבר וינואר, נמצאת במתאם הדוק לתחלואה העולה בשבועיים-שלושה לפני כן. אותו מתאם שרואים כבר מעל שנה.
מספר מאומתים יומי מול התמותה היומית מקורונה, ממוצע נע על 7 ימים | הנתונים עובדו על ידי Na’ama Hallakoun מתוך מאגר הנתונים של משרד הבריאות
התמותה העודפת הכללית בחודשי החורף התקזזה חלקית עם הירידה בתמותה מנגיפים אחרים (כמו שפעת ו-RSV). לנגיפים אלה מקדם הדבקה נמוך משל קורונה וצעדי המניעה לקורונה הובילו לירידה דרסטית בהדבקה בהם. מחקרים רבים הראו ירידה עקבית של כ-98% בתפוצתם לא רק בישראל אלא גם בברזיל, צ׳ילה, דרום אמריקה, אוסטרליה, אירופה וארה״ב. אבל גם אחרי קיזוז חלקי זה, כ-1,500 מנפטרי הקורונה אכן היו תמותה עודפת מעל הממוצע.
מחברי הדוח מתאמצים לנסות ולהפוך את המציאות על ראשה, כביכול הקורונה לא הורגת אבל החיסונים כן. אלא שהחיסונים היו אלו שבלמו את התמותה ההולכת ועולה מקורונה. רואים זאת יפה כאשר בוחנים את התמותה על פי שכבות גיל. שוב ושוב, בכל שכבת גיל, עם העליה באחוזי ההתחסנות התמותה החלה לצנוח 10 ימים אחרי מתן המנה השנייה, בתיאום הדוק לתחזיות ולתוצאות המחקרים על החיסונים.
חולים קשה בשלוש שכבות גיל – נקודת היפוך מובהקת מספר ימים אחרי תחילת קבלת המנה השנייה | מקור: פרופ׳ ערן סגל, מכון ויצמן, עיבוד נתוני משרד הבריאות
רואים את זה גם בבירור בממוצע גיל המאושפזים, ההולך ויורד בהתמדה ככל שמחסנים קבוצות גיל צעירות יותר – הגילאים המחוסנים מגיעים פחות למצב תחלואה קשה, והולך וגדל חלקם של הלא-מחוסנים, הצעירים יותר, מתוך המאושפזים והמונשמים.
גיל המאושפזים במצב קשה | הנתונים עובדו על ידי Na’ama Hallakoun מתוך מאגר הנתונים של משרד הבריאות
במדינות בהן החל גל חורף של תחלואה ולא היה מבצע חיסונים, לא רק שהתמותה העודפת גאתה אלא שהיא גם לא נבלמה עד שלא ננקטו צעדי מניעה. למשל בפולין, צ׳כיה או סלובקיה, כפי שרואים בגרפים. לא החיסונים (שלא ניתנו עדיין) גרמו לתמותה אצל כל הנפטרים במדינות הללו. הם אובחנו כחולי קורונה, הראו תסמינים של קורונה, מצבם הידרדר ולבסוף אובחנו כנפטרים מקורונה. ממש כמו כל אותם מאושפזים בישראל שהיו להם תסמיני קורונה, שנמצאו חיוביים לקורונה ושנפטרו מקורונה בארץ עד לבלימת התמותה על ידי החיסונים.
סקופ עולמי: תמותה עודפת בעת גל קורונה היא מ… קורונה!
תמותה עודפת במדינות שלא היה בהן כל מבצע חיסון בעת הגל השלישי של הקורונה. בימים אלה אפשר לראות מה מתרחש בהודו למשל | מקור: World Mortality Dataset, על פי נתוני Karlinsky & Kobak.
קיימת גם טענה קונספירטיבית לפיה הנרשמים כמתים מקורונה מתים למעשה ״עם קורונה״ ואין כלל תמותה עודפת אלא רק מניפולציה של נתונים וקביעת גורמי תמותה, שכל הרופאים (בכל המדינות?) משתפים איתה משום מה פעולה. ראשית, יפה לראות שגם מגמדי המחלה ביצעו תפנית של 180 מעלות ואחרי הכחשת מציאות לכל אורך 2020, יש הכרה בכך שאכן קיימת תמותה עודפת. ושנית, דנתי בטיעון הלקוי הזה ובשקרים הסטטיסטיים המאפשרים אותו באופן מקיף כבר בפוסטים קודמים, החל כבר באוגוסט של השנה שעברה.
2. 288 אירועי מוות בינואר ופברואר התרחשו בטווח זמן של עד שלושה שבועות לאחר חיסון הקורונה
לפני שנכנסים למספרים, כדאי להתעכב על המתודולוגיה. העדויות שנאספו בפייסבוק לצורך הכנת הדוח, גם אם מניחים שהן אמינות, מהוות שילוב של הטיית מדגם קיצונית יחד עם חוסר במידע רלוונטי. אפילו גורם מוות לא מופיע בהן. מתוך הדוח:
- “גיסי בן 33 נפטר 6 ימים אחרי החיסון הראשון. לא התעורר בבוקר. התלונן על כאבים בגב, בצד, ברגל יום לפני. עשו נתיחה ואמרו שהתוצאות עוד חצי שנה”.
- “חתני, איציק, בן 40, בריא לגמרי, נפטר 3 ימים לאחר החיסון השני”.
- “שלושה ימים אחרי החיסון אחות של גיסי שרה, בת 25, בקומה. מעולם לא היתה בבית חולים מהיום שנולדה”.
אפשר לתהות האם הוגשה על המקרים הזועקים תלונה לגוף כלשהו, או האם בוצעה אולי פנייה לתקשורת. המדיה צמאה למקרים כאלה, אם לשפוט על פי התחרות בין הערוצים על חשיפות עתירות רייטינג בתחום. אבל כאן אניח לכל אורך הדרך שהדיווחים אמינים ונכונים, ואתעלם מהחשדות להזנת דיווחים כוזבים על ידי מתנגדים אידיאולוגיים לחיסונים (שלמרבה הצער גם כאלו יש, ראו סעיפים 4 ו-5 להלן).
הבעיה המהותית עם דיווחים מסוג זה, אמינים ככל שיהיו, היא הטיית המדגם הקיצונית שלא מאפשרת לברר האם יש או אין קשר לחיסון כלשהו. במהלך החודשים האחרונים אי אפשר היה לברוח ממה שקראו לו פעם באופן עממי ״אפקט הסובארו״ – האופן בו אחרי שקונים רכב ממודל מסוים מתחילים לפתע לראות עוד ועוד רכבים מאותו הסוג על הכביש. הנה צילום מסך משיחה אופיינית, שקראתי וגם שמעתי רבות כמוה מאז תחילת מבצע החיסונים, עם מגיבה טיפוסית שעיניה בולשות ומחפשות סובארו בכל מכונית העוברת מולה:
כאשר מנסים לבחון תופעות לוואי, צריך להיזהר פעמיים: גם מהחמצת קשר בין התופעה לחיסון מחד, וגם משיוך מוטעה שלה לחיסון מאידך. מצד אחד קיימת האפשרות שמדובר בתופעת לוואי נדירה של החיסון, המופיעה למשל אחת לכמה מאות אלפי מקרים ושטרם הצטברו מספיק נתונים כדי לגלות; מהצד השני קיימת האפשרות שמדובר בסמיכות זמנים אקראית בין החיסון לבין תופעה שאינה קשורה אליו, ושהופיעה כחלק מהתדירות הרגילה שלה באוכלוסייה. הסיכון למקרה השני, של שיוך מוטעה, הוא זה המיוצג בצילום השיחה למעלה: המוות המצער בוודאי אינו קשור לחיסון מהסיבה הפשוטה שהאם כלל לא חוסנה. אבל אם כן היתה מתחסנת, למרות שכפי שאנו יודעים לא היה לכך כל קשר לעניין, המגיבה השניה הייתה משוכנעת שיש קשר סיבתי. לכן צריך להיזהר, לבדוק היטב, להשוות לשכיחות הרגילה של כל תופעה באוכלוסייה, לחפש מתאמים חריגים ובעיקר לא לקפוץ למסקנות מאנקדוטות – אין להניח אוטומטית שמקרה הינו באשמת החיסון, אך גם לא שהוא בלתי קשור.
שומעים למשל מדי פעם על התפרצות בסמיכות לחיסון, בעיקר אצל מבוגרים, של מקרי שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), מחלה המתבטאת בשלפוחיות ובכאבים עזים. שמעתי ממקורות אמינים שהדבר קרה בוודאות: חיסון, ומתישהו בשבועיים שאחרי כן התפרצות של שלבקת חוגרת. נשמע כמו קשר מובהק? תופעת לוואי של החיסון? אולי, יש אפילו מנגנון ביולוגי מסויים שמחקרים העלו. אבל ראשית צריך לנטרל את הטיית הפרסום, כאשר מי שקרה אצלו הדבר בסמיכות לחיסון הקורונה מעלה פוסט וזוכה לתהודה, ומי שהתפרצה אצלם שלבקת חוגרת לפני חודש, חודשיים או חצי שנה לא ממש הזדרזו לפרסם את העניין. לא מדובר על תופעה נדירה מאד – ה-CDC מעריך שאחד מכל שלושה אנשים ילקה בהרפס זוסטר בחייו, והסיכון עולה בחדות אחרי גיל 50. יש מעל מיליון מקרים של הרפס זוסטר בארה״ב בכל שנה (ובהערת אגב – יש חיסון יעיל לשלבקת חוגרת, המומלץ לגילאי 50-60 ומעלה. חבל להסתכן שלא לצורך עם מחלה כל כך כואבת).
דוגמה נוספת לקפיצה למסקנות והטיית פרסום היא עניין הפציאליס, שיתוק עצב הפנים שלפני חודשיים כבש בסערה את הרשתות ודיווחי החדשות אחרי שבניסויי שלב 3 של חיסוני ה-mRNA היו 7 מקרים בקבוצת הניסוי (מתוך 35,654 מחוסנים), לעומת מקרה אחד בלבד בקבוצת הביקורת. בעקבות זאת הנחה ה-FDA לגופי הבריאות להקפיד ולדווח אחרי כל מקרה של פציאליס, ובחודשים מאז כל מקרה של פציאליס בסמיכות לחיסון זכה לתהודה ברשתות והיווה עוד לבנה בחומת הראיות המוכיחות את הקשר בין השניים. לא עזרו הנסיונות להסביר שייתכן קשר, אך ייתכן גם שמדובר בתופעה סטטיסטית צפויה בה כאשר נבדקים עשרות פרמטרים בריאותיים, חלקם יחרגו מהממוצע. למשל כפי שהיו 8 מקרי דלקת תוספתן בקבוצת הניסוי לעומת 4 בקבוצת הביקורת, או כמו שנפטרו 4 בקבוצת הביקורת לעומת 2 בקבוצת הניסוי (ואם היה זה הפוך היינו אולי שומעים על ״החיסון הקוטל כפליים אנשים מבשאר האוכלוסייה!״). והנה בימים אלה מתפרסם ב-JAMA מחקר גדול המתבסס על VigiBase, מאגר המידע המרכז את כל הדיווחים על תופעות לוואי מכל רשויות הבריאות בעולם, ומסתבר שדיווחים מ-320 מיליון חיסוני הקורונה שניתנו עד היום אין כל אינדיקציה לשכיחות גבוהה יותר של פציאליס מאשר היתה עד תחילת מבצע החיסון. האפשרות לתת-דיווח קיימת, אבל נכונה אף יותר לשכיחות עד היום, שהרי ה-FDA ורשויות הבריאות האחרות בעולם הנחו ספציפית להיות במודעות יתרה לתופעה זו בהקשר לחיסוני הקורונה, וסביר יותר אי-דיווח של פציאליס בסמיכות לחיסון עבר כלשהו מאשר בסמיכות לחיסון קורונה. נראה אם כן שבמקרה הפציאליס המתאם המסויים בתוצאות ניסויי שלב 3 נופח הרבה מעבר לראוי לו, והרעש בעקבותיו הצביע בעיקר על הטיית דיווח וחיפוש המבוקש. ״אפקט הסובארו״ בפעולה.
בדיוק מסיבה זו, וכפי שכבר נכתב, כאשר גופי הבריאות מנסים לדלות את האות מתוך הרעש נבחנים המקרים לגופם: התופעה ושכיחותה באוכלוסייה הכללית, המתאם להתחסנות, התפתחות קלינית ועוד. אין טעם באיסוף אנקדוטות ללא מידע קליני וללא התייחסות לתדירות הכללית באוכלוסיה. החשיבה האנושית מתמסרת בקלות לאנקדוטות, ובעיקר אם הן מוצגות באופן מצטבר. אם למשל אלקט בקפידה וארכז מקרים בהם אנשים נלכדו ברכב או נפצעו בגלל חגורות בטיחות, אוכל לייצר דוח שעשוי לשכנע לא מעט אנשים שחגורות הבטיחות הן מזימה רצחנית של יצרניות הרכב ומשרד התחבורה.
בדיקת נתוני התמותה עבור ינואר-פברואר בשנים האחרונות תראה מדוע התמותה המוצגת בדוח חסרת משמעות. הממוצע של 5 השנים הקודמות עומד על 8,660 נפטרים בממוצע בכל ינואר-פברואר, מתוכם 76% מעל גיל 70. כלומר 6,600 איש מעל גיל 70 נפטרים בממוצע בכל שנה בינואר-פברואר מתוך כ-730,000 בני 70+ בישראל: בכל שנה נפטר 1 מכל 110 בני 70+ בישראל בחודשיים הללו.
בסוף חודש פברואר 2021 היו מחוסנים כבר מעל 90% מגילאי 70+, 660,000 איש. כזכור, 1 מכל 110 מהם צפוי למות בממוצע בינואר-פברואר. כלומר צפויים כ-6,000 נפטרים מקרב המחוסנים בגילאי 70+ בחודשיים אלו. לא בגלל חיסון כלשהו אלא פשוט כי זה מה שצפוי לקרות בינואר-פברואר בקבוצה כזו. בכל ינואר-פברואר, בכל שנה. אפילו אם נניח שחצי מהמחוסנים החלו להתחסן רק בפברואר (לא הגיוני כי 90% מהמחוסנים כבר היו מחוסנים בסוף פברואר במנה השניה, אבל נניח), עדיין אלפי אנשים היו צפויים למות בינואר-פברואר בתוך 3 שבועות מקבלת מנת חיסון.
אלפי מקרי מוות שהיו צפויים בסמיכות יחסית לקבלת החיסון, עקב התמותה הרגילה בחודשים אלה בקבוצות הגיל שחוסנו באופן מקיף. מחברי הדוח עלו על 288 מקרי מוות כאלה בלבד? עוד עבודה רבה לפניהם – אפשר להניח כמעט בוודאות שרבים נוספים בישראל מתו בינואר-פברואר בתוך שלושה שבועות מקבלת מנת חיסון.
אין דרך מנומסת להגיד את זה: מספר ״מתים מהחיסון״ המבוסס על ליקוט הודעות פייסבוק הוא קשקוש חסר אחריות. ככה לא עושים מדע, אלא אם כן ״מדע״ משמעותו הכנת דוח מגמתי על ידי דיווחים בפייסבוק ואז הפצתו ללא בקרת עמיתים באותה רשת חברתית. המספר המגוחך שהופק כאן נמוך לפחות בסדר גודל אחד ממספר האנשים שנפטרו בפועל בטווח של 3 שבועות מקבלת החיסון, וחסר משמעות לחלוטין ללא חקירת המקרים לגופם.
האם זה אומר שהחיסון לא גורם לתמותה? שאין תופעת לוואי חמורה כלשהי? לא בהכרח. זה רק אומר שאם יש, הדרך לגלות זאת היא באמצעות מעקב רציני אחרי התופעות, איסוף והצלבת נתונים גם ברמה האפידמיולוגית וגם ברמה הקלינית ובדיקות סטטיסטיות לגילוי מתאמים.
3. בגילאי 20-29 התמותה בינואר–פברואר 2021 עלתה ב-32% לעומת ממוצע התמותה הדו–חודשי בשנת 2020
אם נבחן את לוחות התמותה של הלמ״ס, נראה שבינואר-פברואר שנת 2020 נפטרו 87 איש בגילאי 20-29, ובינואר-פברואר 2021 נפטרו 95 צעירים בגיל זה. 8 צעירים יותר בחודשיים אלו השנה מבשנה שעברה.
יש כאן שתי נקודות מעניינות.
- בניגוד לנטען בדוח, העליה בין 2020 ל 2021 לא היתה של 32% כי אם של 9% בלבד. איך הגיעו בדוח מ-9% ל-32%? פשוט מאד – במקום להשוות לינואר-פברואר של 2020, השוו לממוצע הדו-חודשי של כל שנת 2020. תעלול חביב, שכן התמותה בינואר-פברואר תמיד גבוהה יותר מבשאר חודשי השנה, בכל קבוצות הגיל, בכל השנים. בחודשי החורף פשוט מתים יותר. נחמד להוכיח מה שרוצים להוכיח כשאפשר לבחור את נקודות ההשוואה. למשל כדי להוכיח שאני רץ מהר יותר מיוסיין בולט, אשווה את המהירות שבה אני רץ 100 מטרים למהירות הממוצעת של בולט לאורך כל היממה. מ.ש.ל.
- במספרים נמוכים כאלה אין משמעות סטטיסטית אמיתית לעליה של 8 מתים. כדי לשייך את זה דווקא למבצע החיסון נדרשת ראיית-מנהרה מגמתית. באותה מידה אפשר לאמר שהסיבה היתה דווקא מחלת הקורונה, שהרי נפטרו ממנה 31 בני 20-29, כולל נשים בהריון שלא התחסנו וחשופות במיוחד לתחלואת קורונה קשה. או אולי דווקא גל מעשי הרצח במגזר הערבי שהיה בתחילת השנה אחראי לכך, שהרי היו 21 מקרי רצח במגזר בינואר-פברואר 2021 וכמעט כולם בקרב צעירים? אפשר להמשיך כך במשחק הניחושים, אבל הרבה טעם אין בכך.
4. על פי מערכת VAERS האמריקאית למעקב תופעות לוואי – מעולם לא היה חיסון שפגע בכל כך הרבה אנשים
מערכת VAERS היא מערכת פתוחה לדיווח עצמי. בניגוד למשל למערכת Vaccine Safety Datalink של ה CDC, שבה יכולים למלא פרטי דיווח רק רופאים ורק בלוויית תיעוד הפתולוגיה הרלוונטית. ב-VAERS אפשר לדווח גם על כך שבעקבות החיסון לשפעת החלו השרירים שלך לצמוח לממדים כה עצומים עד שכל הבגדים שלך נקרעו מעליך, ובמקביל הפכת להיות בצבע ירוק ושמך הפך ל״האלק״. דוגמה מופרכת ומוגזמת? לא ממש – זה בדיוק מה שדיווח ג׳ייימס ליידלר למערכת VAERS בשנת 2004.
בהתאם יש באתר VAERS הבהרה בולטת, לפיה: “הציבור יכול להעלות דיווחים למערכת. […] אין להשתמש בדיווחים כדי לקבוע האם חיסון גרם או תרם לתופעת לוואי כלשהי. הדיווחים עשויים להכיל מידע חלקי, שגוי, מקרי או לא ניתן לווידוא״.
ידועים מקרים רבים של ניצול לרעה ודיווחי שקר למערכת (דוגמת ״הענק הירוק״), וגם מחקרים הראו זאת. אין ערך לדיווחים הגולמיים בה לפני שרופאי ומומחי ה-FDA בדקו את המידע המדווח, מה שהם מחוייבים לעשות על פי חוק.
עד כאן מעט רקע על המערכת עליה מתבססים עורכי הדוח בקביעתם אודות ״הנזק חסר התקדים״, וכעת לשימוש במערכת במהלך מבצע חיסוני הקורונה עצמו.
ב 25.1.21 פירסם אחד מהאתרים המרכזיים של מתנגדי החיסונים,״The Defender״, הנחיות מדויקות על השימוש במערכת. המדריך שהכין יועד למאות אלפי המבקרים באתר, שחלק ניכר מהם הינם פעילים קיצוניים נגד חיסונים. למרבה הלא-פלא, ב-1.3.21 דיווח ״The Defender״ על ״עליה של 4,000 דיווחים למערכת VAERS״. בין 4,000 הדיווחים היה למשל דיווח על פעוטה בת שנה וחצי שהתאבדה ביריה לאחר החיסון (דיווח מס׳ 0958443); מתופעות לוואי חמורות סבלה גם תינוקת אחרת בת שנה שלומדת באוניברסיטה (דיווח 0940015); וקרוב ל-200 דיווחים נוספים היו על תופעות לוואי בעקבות קבלת החיסון הרבה לפני שהתחילו לחסן (כולל דיווח מס׳ 0904409 בעקבות התחסנות ב-1970, ודיווח 0906595 כתוצאה מחיסון בעייתי בדצמבר 1968, יש להודות שהטכנולוגיה של חיסוני הקורונה אז הייתה באמת פחות מפותחת). אחד מאותם דיווחים כוזבים, שזכה לויראליות כי הופץ על ידי מתנגדי חיסונים, היה על תינוקת בת שנתיים שלכאורה חוסנה, אושפזה למשך 17 יום בבית חולים ולבסוף נפטרה. דיווח מופרך זה מצא את דרכו גם ל״דוח ועדת הבדיקה האזרחית״ ומככב בסעיף הבא.
לסיכום, שוב נשענים מחברי הדוח על נתונים חסרי משמעות, מה שמראה יותר על להיטות עורכי הדוח להגיע למסקנות המבוקשות מאשר על תוקפן של אותן מסקנות.
5. תינוקת בת שנתיים אושפזה ונפטרה אחרי שחוסנה
ב-25.2.21, תאריך החיסון הנטען של הפעוטה (חסרת השם) המדוברת, לא חוסן עוד אף אחד מתחת לגיל 16 בחיסוני ה-mRNA. גם פייזר וגם מודרנה החלו את הניסוי בחיסון צעירים יותר רק באמצע מרץ (אם כי באמצע פברואר אושר בישראל גם חיסונם של מספר ילדים בעלי מחלות רקע קשות במיוחד באישור חריג).
החשבונות שהעלו את צילום המסך של הדיווח והפיצו אותו בעוצמה שייכים למתנגדי חיסונים, ולמותר לציין שבאף אחד מהדיווחים, לא המקורי ולא אלו שאחריהם, לא צויין שם התינוקת, שם בית החולים בו אושפזה או כל פרט בר-בדיקה אחר.
החשבון ״קורבנות חיסון הקורונה״ שהעלה את צילום המסך של הדיווח על הפעוטה שנפטרה
אם מחפשים תינוקת בת שנתיים שנפטרה, לא חייבים לחטט במאגרי דיווחים מזויפים שהוזנו למערכת ,VAERS על ידי מתנגדי חיסונים שמנצלים לרעה את המערכות שנבנו כדי להגן עליהם. לפני שלושה ימים מתה תינוקת בת שנתיים בקנדה (עם מחלות רקע), לא מהחיסון לקורונה, כי אם מקורונה דווקא.
הכללה בדוח של פריט מידע כוזב באופן כה בוטה, רק כי הוא תומך בדעה המבוקשת, מעידה כאלף עדים על הטיית המבוקש הקיצונית של ״ועדת החקירה האזרחית״. הדגמה של הרף המקצועי המביש המאפיין את המסמך, בו גם מניפולציות וחדשות-כזב יתקבלו כנראה בברכה אם רק יתאימו לאג׳נדה.
המכוער
כאשר נקודת המוצא היא שהדרג המקצועי פועל ממניעים זרים, קל להיבהל בכל פעם מחדש מטענה חסרת בסיס אחרת. בין אם מדובר בטענות על מוטציות כתוצאה ממבצע החיסונים, על ADE, על בעיות פוריות או על מחלות אוטו-אימוניות. שוב ושוב חוזר הטקס של זריעת בהלה ובילבול בהסתמך על מיעוט מבוטל של מומחים מטעם עצמם, בין אם יובל אשרוב, חירט ואנדן בוש או ״ועדת החקירה האזרחית״, שמפרסמים טענות קיצוניות בערוצים שאינם מדעיים ונטולי ביקורת עמיתים, ושטוענים שהם צודקים וכל העולם, כל המומחים, כל רשויות הבריאות, כולם טועים.
בעמוד הראשון של הדוח הנדון מופיעה ההצהרה הבאה: ״מנגנוני ההשתקה של מערכת הבריאות סביב תופעות הלוואי של החיסון וההתכחשות שלה לחומרתן ולהיקפן המדאיג, כמו גם ההתעלמות של אמצעי התקשורת המרכזיים מתופעות הלוואי וההימנעות שלהם מכל עיסוק בהן, יצרו מצב שבו הציבור הישראלי מצוי באי ידיעה כמעט מוחלטת באשר לעצם קיומן של תופעות הלוואי לחיסון הקורונה״.
מעבר לטענות להשתקה והסתרה בתקשורת בזמן שיש לא מעט עניין תקשורתי, ויש שיגידו אובססיה תקשורתית סביב תופעות הלוואי האפשריות והרייטינג המלווה אותן, ניכר מהדוח שמחבריו חושבים שהחברים במערך הניטור של תופעות הלוואי מועלים באמון הציבור באופן פעיל ופושע. במי מדובר בעצם? למשל בפרופ׳ דרור מבורך, יו״ר ״ועדת משרד הבריאות לבדיקת תופעות חריגות מהחיסונים״ וראש מחלקה בהדסה, אדם משכמו ומעלה שגם לא פעם ולא פעמיים השמיע דעות שלא מתיישרות עם הדעה הרווחת. למשל בשאלה עד כמה נבדקה בטיחות החיסון בילדים, כשחלק על מסקנות משרד הבריאות בנושא הגעת המחלקות לאי-ספיקה או בדיון על הצורך בחיסון מחלימים (לפני שיצאו עוד מחקרים שהראו יתרון ברור ומובהק בתגובה החיסונית אחרי חיסון על פני התגובה אצל מחלימים, בעיקר מול חלק מהווריאנטים). או למשל פרופ׳ גליה רהב, חברה בכירה ב״צוות המייעץ לנושא חיסון הקורונה״ במשרד הבריאות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בתל השומר ויו״ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, שהמליצה להמתין באותה עת גם היא עם חיסון מחלימים, תוך שהיא גם מציינת את הצורך לבדוק את נושא המיוקרדיטיס כבר בפברואר. ואכן הוקם צוות בדיקה היורד לעומק כל מקרה, משתף גם את ה-FDA ואת פייזר ומנסה לבדל את האות מהרעש.
חלוקה מחנאית לטובים ורעים, וליהוק גופי הבריאות כפועלים ברשלנות ואף זדוניות, היא המאפשרת למחברי הדוח לנהוג בעיוורון כה מפליא למתרחש בישראל. האם אינם רואים שהמשק הולך ונפתח ובתי החולים מתרוקנים? שב-22.4.21 היו אפס מקרי מוות מקורונה בפעם הראשונה מזה כשנה? שמדינות שנופפו בהן עד לפני רגע כאות ומופת לכך שאין כל צורך בחיסונים כדי להיפטר מהקורונה (הודו? שבדיה? ביילארוס ״התוססת״? צ׳כיה? צרפת?) מתאפיינות באחוזי מאומתים גבוהים בהרבה מאשר ישראל ובתחלואה ותמותה גואות?
כאשר אדם נחוש לדבוק בדעה אין אפשרות להוכיח לו שהוא טועה. אפילו מישהו שחושב שהירח עשוי מגבינה אי אפשר להוכיח לו אחרת אם זו דעתו ואין בלתה. גם אם נטיס אותו לירח והוא יצעד שם לצידנו הוא יוכל לטעון שתחת שכבות האבק בכל זאת מסתתרת גבינה, או שרק החלק הקטן בירח בו אנו פוסעים אינו עשוי גבינה, או שאולי בכלל רימינו אותו – אנחנו לא על הירח ונתנו לו קסדת מציאות מדומה.
אבל בסופו של דבר כדאי להסתכל מה קורה סביב. התמותה והתחלואה בירידה מונוטונית בתיאום מושלם לצפוי ממבצע החיסון, למרות שהכל הולך ונפתח ואפילו אירועים המוניים חוזרים. ברבות מהמדינות בעולם בהם אין מבצע חיסונים התחלואה יציבה ואף עולה. אכן, אפשר לבצע קטיף-דובדבנים של מדינות בהן התחלואה יורדת, אבל גם אז כדאי להיות זריז: הנה בהודו, שרק לפני מספר שבועות הייתה ראיה ניצחת להיעלמות המחלה ללא חיסונים, יש מעל 300,000 מאומתים ליום, התמותה ממריאה ומחירו של מיכל חמצן בשוק השחור קפץ ב-1,000% בתוך שבועות ספורים. תמיד יש עוד דובדבנים במטע, אבל באיזשהו שלב כדאי לשנות את הדיאטה כי יותר מדי דובדבנים עשויים לגרום לבעיות עיכול.
נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו מנצל את הניצחון של נבחרת הקריקט ההודית על זו של אוסטרליה, כדי להכריז ב 22.1.21 על ניצחון של הודו גם על מחלת הקורונה. לא התיישן טוב.
חילוקי דעות מדעיים הם מצוינים, כל עוד הם מתבצעים בכלים המדעיים המבוקרים ולא בשרלטנות, וכל עוד אנחנו שמים לב למשקל שמייצגים הטוענים. הנה למשל דוקטור, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת קווינסלנד, שסבור שאמריקה פלשה לעיראק כדי להשתלט על פורטל בין-כוכבי ושקנדי נרצח כי רצה לחשוף זאת. האם העובדה שיש מדען עם אותיות לפני שמו שאומר זאת הופכת נושאים אלה כעת לשנויים במחלוקת? ״קולות לכאן ולכאן״ בקהילה המדעית נמצא (אם נחפש) גם בנושא צורתו הכדורית של כוכב הלכת עליו אנחנו נמצאים, אבל חשוב להביא בחשבון איזה משקל יש מאחורי הקולות השונים. חיסונים הם לא נושא טריוויאלי. בדיוק משום כך יש גופי בריאות שיושבים בהם אנשים שהקדישו את חייהם לחקר התחום ושעמלים לאתר בעיות אפשריות כדי לבצע הערכות סיכון וגם לעדכן אותן. בדיוק משום כך מבוצעים מחקרים רבים ומקיפים כל כך, שתוצאותיהם מפורסמות ועוברות ביקורת ממומחים אחרים בתחום. הקונצנזוס המדעי חד משמעי.
יש מקום לדרוש שקיפות גדולה ככל האפשר בעבודת הדרג המקצועי, ובוודאי שהתייחסות והסברה מקיפות ורציניות. יש מקום רב אפילו יותר לבקר את המערכות הפוליטיות הבעייתיות (בלשון המעטה) שאמורות לקבל החלטות על סמך הערכות גורמי המקצוע. אבל הלך מחשבה קונספירטיבי לפיו מתבצעת הסתרה וגופי המקצוע פועלים ממניעים זרים פוגע בנו פעמיים: ברמה הפרקטית הוא גורם לנו להתנהל באופן מנוגד להמלצותיהם של מי שמבינים טוב הרבה יותר מאיתנו את המצב, או בקיצור: בטיפשות; וברמה האנושית אנחנו מרעילים כך את החברה שאנחנו חלק ממנה ואת עצמנו, מזינים חשדנות ממאירה וחסרת בסיס והופכים להיות טרף קל למניפולציות ולהסתה.