החיסון לקורונה: יעילות, בטיחות, מניעת הדבקה, ומה הסיפור עם אישור החירום




עייפתי מפוסטים על קורונה. זה פוסט אחרון בנושא לעתיד הקרוב ויש דברים יותר מעניינים.

לפני שאני זז הלאה, אנצל פוסט פופולרי מהימים האחרונים של אחת מכוכבות ״ואולי כל העולם טועה״ כדי להרחיב על הנקודות שבכותרת כמיטב יכולתי. וכך נכתב בפוסט:

״אז הנה ‘כל התורה כולה’, לשיטתי:

  1. החיסון מקטין תחלואה ותמותה מקורונה. שיעור ההגנה המדויקת עדיין לא ידוע (למרות הנתונים המעודדים שפורסמו השבוע), משכה לא ידוע, ולא ידוע אם החיסון מקנה הגנה כנגד כל הוריאנטים באותה מידה, לא כל שכן וריאנטים עתידיים שעוד יצוצו.
  2. החיסון אינו מונע נשאות של הנגיף אצל מחוסנים.
  3. לא ידוע אם החיסון משפיע על העברת הנגיף ממחוסנים . יתכן שיסתבר שהחיסון יקטין את העברת הנגיף ממחוסנים, אך מסתמן ששיעור מסוים של העברה תהיה אפשרית גם ממחוסנים (שהרי כבר תוארו מקרים כאלו בארץ ובעולם).
  4. החיסון אושר באישור חירום.
  5. תמונת תופעות הלוואי של החיסון – המיידית וארוכת-הטווח – אינה ידועה במלואה כעת, ותילמד ותתואר עם הזמן, בארץ ובעולם.״



לפני שעוברים על הסעיפים, כמה מילים על השימוש במונחים ״לא ידוע״ ו״לא ידוע במלואו״ בפוסט הנ״ל. שאלות כמו בפוסט מזכירות תעלול רטורי מהסוג החביב על הנשיא לשעבר טראמפ בבואו לנסות לזרוע ספקות: זריקת משפטים סקפטיים בלי לציין את רמת הסבירות היחסית. ״יש מדענים שחושבים שמשבר האקלים מומצא. אולי באמת? מי יודע. אף אחד לא יודע עד הסוף״. אולי דגים מדברים אחד עם השני כשאף אחד לא מקשיב? אולי באמת? אי אפשר לדעת.

כמו שכבר נאמר פעמים רבות בעבר, המדע לא עוסק באמת או בשקר, כי אם בצמצום אי וודאות. לכן השאלה היא לא האם התשובה המדעית לשאלה כלשהי ״ידועה במלואה״ (היא לא) אלא להעריך מה רמת אי הוודאות. אולי דגים אכן מדברים זה עם זה, ורק במקרה אף אחד לא תפס אותם בשעת מעשה, אבל רמת הסבירות נמוכה מאד ולכן נצא מהנחה שלא.

אפשר לנסות להעריך את מידת אי הוודאות בכל סעיף, בהתאם לידע שנצבר עד כה.



1. האם החיסון מקטין תחלואה ותמותה?

 

הועלו כמה טיעונים בסעיף הזה:



 

1-א׳. ״שיעור ההגנה המדויקת עדיין לא ידוע״




ניסויי שלב 3 של פייזר ושל מודרנה כללו יחד מעל 70,000 איש, ובוצע מעקב כדי לראות את ההבדל בתחלואה בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת. בפרוטוקולי הניסוי שאושרו על ידי ה-FDA הפרש התחלואה היה מה שהוגדר כ״יעד המרכזי״ (״Primary End Point״) של הניסוי. השגת הפרש מוגדר בין הקבוצות היה הקריטריון להגדרת הניסוי כהצלחה או כישלון מבחינת יעילות החיסון.



pfizer moderna efficacy phase 3
תוצאות מבחן היעילות החיסון של מודרנה (מימין) ושל פייזר (משמאל)



בגרף למעלה אפשר לראות את התוצאות. באדום – התחלואה בקבוצה המחוסנת, בכחול – קבוצת הביקורת שלא חוסנה. יעילות של 95% במניעת תחלואה. את המובהקות הסטטיסטית אפשר לסכם עם האיור המדויק (כרגיל) של XKCD והטיפ המשועשע שלו לניגשים לבצע מחקר: ״תשתדלו תמיד להשיג תוצאות טובות מספיק עד כדי שאין צורך בסטטיסטיקה״. 



statistics XKCD



שני הניסויים השיגו את אותו ״יעד מרכזי״ שהוגדר עבורם בתוך זמן קצר יחסית, ולפיכך הופסקו והוגשו לאישור מזורז (EUA). גם ב״יעד המשני״ שהוגדר, מניעת תחלואה קשה, נמצא שהחיסונים עבדו להפליא: 40 מקרי תחלואה קשה בשני הניסויים יחד, מתוכם 39 בקבוצת הביקורת ורק אחד מקרב המחוסנים. מאחר והצלחת החיסונים היתה מובהקת כל כך, לא היו מקרי תמותה באף קבוצה בטרם הניסויים הוכתרו בהצלחה ותהליך האישור עבר לשלב הבא. אבל חיסון שמונע בהצלחה גבוהה כל כך תחלואה וחולי קשה בכל הגילאים מונע מן הסתם בהצלחה גבוהה גם תמותה.

בינתיים התקדמנו מהניסויים לחיים האמיתיים: נכון ל-19.2 התחסנו בישראל במנה השניה כ-90% מהגילאים המבוגרים, כמחצית שכבת הגיל 40-60 ומיעוט מהיותר צעירים. ואכן בבתי החולים רואים הבדל מובהק בכמות החולים הקשים החדשים בין גילאים שיש בהם היענות לחיסון מול הגילאים שלא התחסנו – זרם החולים הקשים החדשים בגילאים היותר מחוסנים הולך ודועך, ואילו בגילאים האחרים הולך ועולה. הדינמיקה תואמת את התאריכים הצפויים: הירידה בתחלואה אצל המחוסנים מתחילה כשבוע אחרי תחילת מתן המנה השניה.



חולים קשה חדשים 14.2
גרף השינוי בחולים קשה חדשים בשלוש קבוצות גיל. מקור: פרופ׳ ערן סגל



ב-24.2 פורסם ב-NEJM מחקר עצום של קופ״ח כללית שבוצע בליווי המחלקה לאפידמיולוגיה באוני׳ הרווארד, בו נותחו ביצועי בחיסון בקרב 600,000 מחוסנים מול 600,000 מבוטחים אחרים. קבוצת המחוסנים הותאמה בקפדנות לקבוצת הלא-מחוסנים מבחינת גיל, מין, דמוגרפיה, מצב בריאותי והרגלים (health seeking behviour) כדי לקבל השוואת אמת. כדי לשמור על המתודולוגיה המחקר אף ויתר על 34% מתוך מדגם המחוסנים, כי ישראל חיסנה כל כך מהר עד שלא נותרו די לא-מחוסנים מותאמים בקבוצת הביקורת. ניתוח קצר ויפה של המתודולוגיה ניתן לראות כאן.

התוצאות הראו 94% ירידה בתחלואה אצל מחוסנים ביחס ללא מחוסנים, ו-92% ירידה בתחלואה קשה. תאימות גבוהה לתוצאות ניסויי שלב 3.

גם מחקר רטרוספקטיבי של Mayo Clinic בארה״ב על 62,000 איש מ-4 מדינות שמתוכם 31,000 מחוסנים, הראה יעילות של כ-90% במניעת מחלה ויעילות גבוהה אף יותר במניעת תחלואה קשה.

הראיות המצטברות, במובהקות גבוהה ועל קבוצות גדולות, מאששות את תוצאות ניסויי שלב 3 ומראות שבסבירות גבוהה החיסון יעיל מאד במניעת מחלה ואשפוז.



1-ב׳. ״לא ידוע אם החיסון מקנה הגנה כנגד כל הווריאנטים באותה מידה״




מחקר מאוניברסיטת אוקספורד בדק את עמידותה של פלזמה ממחלימים ושל פלזמה ממחוסנים (בחיסון פייזר) מול שלושה ווריאנטים: הקורונה המוכרת, הווריאנט הבריטי והווריאנט הדרום אפריקאי. ייחוד המחקר היה שהוא בדק לא רק את התגובה מבחינת נוגדנים אלא גם את התגובה התאית (תאי T). חשוב להבין שאת הנוגדנים קל אמנם לבדוק, בבדיקה סרולוגית, אבל הם נותנים תמונה חלקית בלבד כי הם רק חלק מזרוע אחת של המערכת החיסונית. גם אם רמת הנוגדנים יורדת, זו לא בהכרח אינדיקציה שאין חסינות, ולכן מחקרים קודמים, שהראו ירידה בכמות הנוגדנים מול הווריאנט הדרא״פ, לא בהכרח קובעים שהחיסון לא יהיה יעיל נגדו.

התוצאות הראו שפלזמה של מחלים ממוצע לא מצליחה במקרים רבים להעמיד כעבור 10 חודשים הגנה יעילה מול הווריאנט הדרום אפריקאי, ולעומת זאת פלזמה ממחוסן עובדת יפה גם מול הווריאנט הזה.




oxford vaccine vs convalescent 2
רמת הניטרול של מחלימים (בשחור) ושל מחוסנים במנה אחת (ירוק) ושתי מנות (ורוד) מול שלושה ווריאנטים של קורונה



יתרון של החיסון שנצפה בניסוי הוא אחידות גבוהה בתגובה החיסונית, מול כל הווריאנטים. תיתכן אמנם הדבקה טבעית שההחלמה ממנה יוצרת חסינות חזקה יותר מזו של החיסון, אבל תיתכן גם החלמה מהדבקה שיוצרת חסינות חלשה יותר או שנשארת פחות זמן מזו של החיסון.

המחקר בוצע על ידי צוות חוקרים בעל שם מאוניברסיטה נחשבת, אך יש מספר מגבלות חשובות: עדיין לא בוצעה ביקורת עמיתים, המדגם היה קטן יחסית (35 אנשים), הוא בוצע במעבדה (in vitro) והפלזמה ממחלימים התאפיינה ככל הנראה בירידת כמות הנוגדנים מאחר ועברו 10 חודשים מההחלמה.

עם הרחבת מבצע החיסון הממצאים ייבחנו מן הסתם בפועל באוכלוסיה שהווריאנט הדרא״פ מפושט בה. מכל מקום, לעת נראה על פי הממצאים שהחיסונים פועלים ביעילות מול כל הווריאנטים.



לסיכום, שלוש תכונות חשובות של החיסון:


  1. השגת חסינות בסיכון מינימלי, בעוד שחסינות טבעית נרכשת במחיר סיכון למחלה וסיבוכים. כבר מתו מיליונים בעולם כתוצאה מהידבקות בנגיף, ולא רק מקבוצות הסיכון.

  2. תגובת המערכת החיסונית הודות לחיסון הינה חזקה אחידה, מה שמצביע לכיוון מהימנות גבוהה של עוצמת ומשך זמן החסינות.

  3. החיסון נבדק ומצא שהוא מגן מפני כל הווריאנטים החדשים של הקורונה.


     

1-ג׳. ״לא ידוע אם החיסון יקנה עמידות בפני וריאנטים עתידיים שעוד יצוצו״.




בהחלט, מה שלא ידוע אכן אינו ידוע: האם יצוץ וריאנט עתידי שכזה? האם החיסון יקנה עמידות נגדו כמו שהוא מקנה נגד הווריאנט הבריטי והדרום אפריקאי? האם החלמה טבעית תקנה נגדו עמידות או שאולי ההיפך?

אולי, אולי לא, אבל כדאי לבחון מה ידוע ומה סביר.

הנגיף משתכפל בתאיו של כל חולה קורונה במיליארדי עותקים. התהליך אינו מושלם, כך שמפעם לפעם נופלת טעות בשכפול ונוצרת מוטציה. רוב מוחלט מהמוטציות הן לרעת הנגיף, הן מקלקלות את יכולתו להשתכפל או לחדור לתאים וכך נכחדות ונעלמות. אך באופן נדיר, אולי אחת לכמה מיליארדי מוטציות, נוצרת באקראי מוטציה אחת שהינה דווקא לטובת הנגיף, משמע לרעת האנושות. מוטציה כזו בהיותה מוצלחת תשכפל את עצמה עוד ועוד ותהפוך להיות דומיננטית.

האינטרס המובהק שלנו הוא אם כן למנוע מהנגיף להשתכפל. לתת לו לייצר כמה שפחות כרטיסי הגרלה ללוטו הזה שאם הוא זוכה בו – אנחנו מפסידים. זה לא מקרה שהווריאנטים הם ״דרום אפריקאי״, ״בריטי״ או ״ברזילאי״, מדינות בהן היתה התפרצות גדולה ובלתי מבוקרת. במקומות כאלה היתה לנגיף את האפשרות להשתכפל בכמויות עצומות, מכפלה של מיליארדי תאים לאדם כפול מיליוני נשאים, ולייצר מוטציות רבות מספור עד שמשהו ״יתפוס״. למשל עד שיידבק אדם מעוכב חיסונית שבגופו יהיה לנגיף את הזמן הנדרש להתרבות וליצור מוטציות, אחת על גבי השניה עד ליצירת קומבינציה יעילה.

מסיבה זו יש לנו אינטרס להתחסן ככל האפשר יותר וככל האפשר מהר. מעבר לעובדה שההגיון הפשוט הוא להתחסן כדי להגן על עצמנו ממש עכשיו ממחלה שעלולה להסתבך, פעולה זו גם תמנע מהמחלה להתפתח ולהשתדרג על חשבוננו. חיסון יועיל פה פעמיים: הוא גם יצמצם את ההפצה ויגביל כך את מספר האנשים שיידבקו, וגם יחסל את הנגיף במהירות אצל המחוסנים שכן יגיע אליהם, לפני שיספיק להשתכפל בעותקים רבים בגופם. פחות אנשים להשתכפל בגופם ופחות הזדמנויות להשתכפל בכל אחד.

הטיעון כזכור היה ״אולי החיסון לא יקנה עמידות בפני וריאנט עתידי שעוד יצוץ״, אבל מדובר פה על וריאנט שעצם הסיכוי להופעתו גדל באופן משמעותי אם לא נתחסן. אם נמשיל את המצב לאוטו שמידרדר לכיוון צוק, ההצעה היא שלא נלחץ על הבלמים ונבלום בנחת לפני שמאוחר מדי, כי כשכבר נהיה באוויר מעבר לצוק הבלמים כבר לא יעזרו. איפה הלוגיקה בטיעון?

לסיום הנקודה, אחד היתרונות הגדולים של חיסוני mRNA כמו של פייזר היא המהירות הגבוהה בה ניתן להכין ולייצר תרכיב חדש, בתוך שבועות, כדי לאפשר זריקת בוסטר המגנה מפני וריאנט חדש אם יהיה צורך בכך.

 


2. החיסון אינו מונע נשאות של הנגיף אצל מחוסנים.




חיסון לא יוצר שדה כוח דוחה נגיפים סביב המחוסן, אלא מאמן את המערכת החיסונית של הגוף לזהות את נגיף הקורונה ולהגיב אליו במהירות. כשהמערכת החיסונית מאומנת כך, זמן הנשאות מתקצר למינימום, מה שגם מונע מחלה וגם מצמצם מאד את חלון הזמן בו הנשא מידבק לאחרים.

החיסון אם כן מעצם הגדרתו אינו מונע הידבקות. לזה נדרש מיעוט במגעים כשהדבר אפשרי, והקפדה על ריחוק חברתי, שימוש במסכות ואיוורור כשאי אפשר. הוא כן יאפשר טיפול מיטבי של המערכת החיסונית באותה הידבקות וחיסולה המהיר ולעיתים אף המיידי.



3. לא ידוע אם החיסון משפיע על העברת הנגיף ממחוסנים




מראש, ההגיון אומר שככל שהמחלה מתחסלת מהר יותר בגופו של הנשא, כך קטן הסיכוי שהיא תועבר הלאה. מסיבה זו העריכו אימונולוגים בכירים שההפצה תצטמצם ב 60%-70% הודות לחיסון של אסטרהזנקה למשל (שיעיל פחות מחיסוני ה mRNA).

אבל בפועל בוצעו כבר בינתיים שני מחקרים שמספקים אינדיקציה יפה לכך שהחיסון אכן מצמצם הדבקה הלאה, תחת ההנחה הסבירה שאם יש פחות עומס נגיפי יש גם פחות יכולת הדבקה.

המחקר הראשון בוצע על ידי חברת מיי-הריטג׳, והוא בדק את העומס הוויראלי אצל נשאים בני 60+ לעומת גילאי 40-60. בעת ביצוע המחקר קיבלו כבר אחוזים גבוהים מגילאי 60+ את החיסון, בעוד שהיתר לא. בגרף למטה אפשר לראות שעד 12 יום אחרי החיסון לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות אבל אז החלו הגרפים של שתי הקבוצות להיפרד. אחוז המתחסנים מתוך גילאי 60+ הלך גדל במתאם לצניחה בעומס הוויראלי באותה קבוצה. באותו הזמן בקבוצה השניה לא נצפתה כל צניחה כזו. חשוב לזכור שציר ה-Y הוא לוגריתמי, כלומר כל ירידה במספר אחד מייצגת הכפלה של העומס הנגיפי.

ייתכן סיכון להטיית מדגם במחקר כתוצאה מהשילוב של העובדה שאנשים לא נבדקים באקראי אלא בעיקר הודות לסימפטומים שלהם או של קרוביהם, יחד עם הסבירות המופחתת של מחוסן לפתח סימפטומים (ולכן לפנות להיבדק). אם יש הטיה כזו הרי שזו הטיה אופטימית: אם פחות מחוסנים פנו להיבדק הרי שהיה ייצוג יתר של המיעוט שלא התחסן, והעומס הנגיפי הממוצע של המתחסנים לבדם עשוי אפילו להיות נמוך יותר. 




מיי הריטג׳ עומס נגיפי


מחקר נוסף בוצע על ידי קופ״ח מכבי (בשיתוף אוניברסיטת תל אביב והטכניון), ובדק את העומס הנגיפי של אנשים שזמן קצר אחרי שחוסנו נמצאו להיות מאומתים לקורונה. מתוך 650,000 המחוסנים של מכבי אז, קרוב ל-3,000 אומתו כנשאי קורונה בחודש אחרי שחוסנו.

בגרף למטה אפשר לראות את התוצאות. כמו בגרף הקודם, ציר ה-Y הוא ערך הסף (Ct) של בדיקת הקורונה, ככל שהוא גבוה יותר נדרשו יותר מחזורי הכפלה כדי שכמות הנגיף תחצה את סף רגישות הבדיקה. במילים אחרות, ככל שערך ה-Y גבוה יותר, היתה כמות נמוכה יותר של נגיף אצל הנבדק. ציר ה-X הוא מספר הימים שחלפו מאז החיסון.

התוצאות מובהקות למדי: כ-12 יום אחרי החיסון העומס הויראלי יורד משמעותית. מאחר וציר ה-Y הוא במכפלות (לוגריתמי), ההפרש הנראה לפני ואחרי כניסת החיסון לפעולה, בשיעור של כ-2, משמעותו פער של פי 4 בעומס הנגיפי.

כדאי לקרוא את המאמר (הקצר) כדי להבין את המגבלות המתודולוגיות, ולראות גם את ההשוואה היפה שעשו מולקבוצה של מאומתים לא מחוסנים שנבחרה להיות תואמת מבחינת גיל, מין ותאריכי בדיקה.




מכבי עומס נגיפי



לסיכום:
נכון לעכשיו יש אינדיקציות לא רעות, שמחזקות זו את זו ושמראות שהחיסון מוריד באופן דרמטי את העומס הויראלי אצל המחוסן במקרה של הידבקות. ההנחה הסבירה היא שעומס ויראלי מופחת מוביל להפחתת הסיכוי להדבקת אדם אחר.



4. החיסון אושר באישור חירום




באתר ה-FDA יש חלק מיוחד שמוקדש להבהרת ההבדל בין אישור (FDA Approval) לבין אישור חירום (EUA או Emergency Use Authorization). הראשון מוגדר כאישור הסופי שניתן, לאחר שנבחנו כל הממצאים אודות תרופה או פרוצדורה רפואית ונצברה מסה מספיקה של ממצאים בכדי לקבוע במידה גבוהה מאד של ודאות שהתועלת בו עולה על בעיות אפשריות כל עוד משתמשים בו בהתאם להתוויה:

When the FDA approves a drug, it means the agency has determined, based on substantial evidence, that the drug is effective for its intended use, and that the benefits of the drug outweigh its risks when used according to the product’s approved labeling.”

לעומתו ה-EUA הוא סטטוס מיוחד המיועד למצבי חירום. ההיגיון והמשמעות דומות לאישור רגיל מבחינת שקילת המאזן בין נזק לתועלת, אלא שבשעת חירום הנזק חריף והצורך בהחלטה דחוף יותר, לכן מאזן הסיכונים שונה:

The EUA process is different than an FDA approval or clearance. Under an EUA, in an emergency, the FDA makes a product available to the public based on the best available evidence, without waiting for all the evidence that would be needed for FDA approval or clearance. When evaluating an EUA, we carefully balance the potential risks and benefits of the products based on the data currently available.

מאחר והיו שאלות ספציפית על החיסונים לקורונה ועל ה-EUA שניתן להם, ה-FDA יצר את הדף הייעודי ״הסבר על מתן EUA לחיסוני קורונה״. בדף נידונות השאלות ״האם החיסונים נבדקו באופן יסודי?״ (״Are the COVID-19 vaccines rigorously tested? ״, התשובה בקיצור – כן); מופיע פירוט על דרישות הבטיחות שהחיסון חייב לעמוד בהם; יש הסברים על הכישורים והרקע שחברי ועדת האישור מצוידים בהם (בקצרה: מדענים בעלי התמחות בפיתוח והערכת חיסונים ובעלי מוניטין בינלאומי, שאין להם קשרים או תלות לא בחברה מפתחת החיסונים ולא בממשלה); ועוד.

בדיוני אישור החיסון לא הביעה ועדת האישור חששות בטיחותיים משמעותיים לאור תוצאות הניסוי והמנגנון הביולוגי הנדון. השאלה העיקרית מבחינתם הייתה לגבי משך הזמן עבורו יספק החיסון הגנה יעילה. מבחינת הועדה לא היה מוצדק להמשיך ולהמתין לתשובה לשאלה זו בזמן שהחיסון משוער בסבירות גבוהה להיות יעיל ובטוח, ובזמן שמפושטת בעולם מחלה שהפילה כבר מיליוני קורבנות. מסיבה זו הוגדר מראש בפרוטוקול הניסוי אותו יעד ראשי (Primary End Point) שהשגתו תאפשר הגשת בקשה ל-EUA. יעד זה הושג בהצלחה תוך זמן קצר יחסית, הבקשה הוגשה, ואושרה.

חברות פייזר ומודרנה ממשיכות כעת להכין את הגשת הבקשה ל-BLA (או Biological License Application) שאישורה יהווה קבלת אישור סופי (FDA Approval). על פי ההודעות לעיתונות מתכוננת חברת פייזר להגיש את בקשת ה-BLA שלה בחודש אפריל (עוד כחודשיים). לאחר הגשת הבקשה צפוי ה-FDA לדון בה ואם לא יהיה כל שיבוש – לאשר. נכון לעתה לא נראית סיבה כלשהי בעטיה לא יינתן האישור, מאחר והתוצאות עד כה נראות טובות מאד גם בהיבט יעילות וגם מבחינת הנתונים הנאספים על בטיחות החיסון.



5. תמונת תופעות הלוואי של החיסון – המיידית וארוכת-הטווח – אינה ידועה במלואה כעת




אם נתעלם מהשימוש במונח בעייתי כמו ״אינה ידועה במלואה״ (נקודה שנדונה בפתיחה), ונניח שהכוונה היא לכך שרמת אי הוודאות היא משמעותית,  לא ברור על מה נשענת הטענה.

ניסויי שלב 3 החלו לפני מעל חצי שנה, ב 27.7.20. חוסנו בהם עשרות אלפי אנשים ולא נרשמו תופעות לוואי חריגות מעבר להיארעות הכללית שלהן באוכלוסיה. במבצעי החיסון באירופה, ארה״ב וישראל שהחלו באמצע דצמבר חוסנו עד כה קרוב ל-100 מיליון איש. לא דווח באף מדינה על תופעות לוואי משמעותיות שאינן נדירות מעבר לתופעות המקומיות הצפויות מהפעלת מערכת החיסון (חום, כאבי ראש, כאבי פרקים וכיו״ב למשך מספר ימים לכל היותר), ומדי פעם מקרה אלרגיה שטופל במהירות.

בישראל יש טופס מקוון לדיווח על תופעות לוואי אבל מהיכרות אישית אני יודע שלא תמיד ברור למדווחים האם המידע אכן מטופל ולא תמיד חוזרים אליהם למעקב. אפשר רק לקוות שהממשק האנושי ישתפר, כי בניגוד אולי למה שנדמה לחלק מהאנשים תופעות הלוואי אכן נאספות, והמשרד מוציא דו״חות מסודרים ברמת פירוט גבוהה. 

מקור מידע מקיף יותר מזה העוקב אחר מבצע החיסונים בישראל הוא המבצע המקביל בארה״ב, עם מעל 61 מיליון חיסונים, לעומת 7 מיליון המנות שניתנו בישראל. בארה״ב יש לא רק מערכות דיווח עצמי מקיפות לתופעות לוואי (VAERSE) ולאיסוף משוב אחרי חיסון באמצעות טלפונים חכמים (V-SAFE), אלא שהוועדה המייעצת לענייני חיסונים (ACIP) מחוייבת להגיש באופן סדיר דו״ח מקיף של כל המידע הנאסף על ידי המערכות הללו ל-CDC ול-FDA המנהלים במשותף את המערכת.

אחד הדגשים בדו״חות הללו הוא שהם כוללים את כל המידע שהוכנס על ידי המשתמשים, כולל תופעות שבעליל אינן קשורות לחיסון (שבירת רגל או תאונה למשל), כך שבוודאי אין מה לטעון להסתרה או לטשטוש הקשר בין החיסון לבין תופעות שונות ככל שיש כזה.



עמוד 12 acip report
עמוד 12 מתוך הדו״ח האחרון של
ACIP, ההדגשות במקור. המערכת לא תוכננה כדי להעריך קשר סיבתי בין החיסון לתופעות המדווחות. כל מדווח יכול לכתוב כל מה שיחפוץ.



ה-FDA וה-CDC מחוייבים לבצע מעקב (Follow-Up) אחרי דיווחים של תופעות חמורות שעשויות להיות קשורות לחיסון, ובנוסף מתבצעת כריית מידע (Data Mining) של בסיסי המידע בנסיון לגלות תופעות חריגות ביחס לשכיחותן באוכלוסיה הרגילה.

עד כה קרוב ל-100% מתופעות הלוואי המדווחות אינן מסוכנות וכוללות חום, כאבים מקומיים וכיו״ב בימים שלאחר החיסון (בעיקר המנה השניה). יש מקרים נדירים של בעיות קרישת דם (ITP), אולי עקב מצב רפואי נסתר. מכל מקום מדובר עד כה על 19 מקרים מתוך 50 מיליון מחוסנים, כך שזו תופעת לוואי נדירה ביותר.

מדי פעם מתפרסמים גם דו״חות מעמיקים יותר. למשל לפני שבוע יצא מאמר מקיף על מקרי אלרגיה לחיסון. מתוך כ-18 מיליון מחוסנים נמצאו רק 66 מקרים של תגובה אלרגית קשה (אנפילקסיס), כולם קרו תוך דקות מהחיסון, טופלו מיד ובהצלחה וכולם התאוששו במהירות יחסית.

ומה בדבר תופעות לוואי ארוכות טווח? ובכן, ניסיון של עשרות שנים הראה שככלל תופעות לוואי משמעותיות בחיסונים מתגלות בתוך 6 שבועות, כפי שציינו גם האפידמיולוגים בדיוני ועדת האישור של ה-FDA, וכפי שהסביר פרופ׳ פול אופיט, מבכירי האימונולוגים כיום בעולם וחבר הועדה.

חלפו כבר מעל 9 חודשים מאז חוסנו הנבדקים במסגרת ניסויי שלב 1 ו-2 של פייזר. חלפה מעל חצי שנה מאז עשרות אלפים חוסנו במסגרת שלב 3 של הניסוי. האם האידיאל היה להמשיך את הניסוי כך שיימשך שנה? אולי שנתיים? יותר? בהחלט. ככל שהניסוי היה אורך יותר זמן היינו יכולים להיות בטוחים אפילו יותר, אבל השאלה היא מה היה המאזן בין הרווח שבצמצום אי הוודאות למחיר הכרוך בהמתנה.

לטענת כל המומחים הסיכוי שיש תופעת לוואי נסתרת משמעותית שסותרת את כל התחזיות הינה קלושה, ולראיה גם תכניתה של פייזר להגיש בקשה לאישור מלא (לא חירום) בתוך כחודשיים.




סיכום:




  1. לפי הממצאים עד כה, החיסון בטוח, יעיל ומוריד באופן דרמטי תמותה ותחלואה מקורונה. מעבר לכך יש אינדיקציות חזקות ובלתי תלויות לכך שהוא מונע הדבקה הלאה ממחוסנים.

  2. כיסוי חיסוני מהיר הוא הנשק היעיל ביותר שיש לנו נגד היווצרות מוטציות ווריאנטים חדשים של הנגיף.

  3. תופעות הלוואי בטווח המיידי נמצאו להיות מעטות ורובן המוחלט קלות. תופעות לוואי חמורות, ככל שיש כאלה, נדירות ביותר ועדיין לא ידוע בוודאות האם ואיזה קשר יש בין רובן לבין החיסון.

  4. סטטוס החירום של אישור החיסון הינו הגיוני לאור העובדה שמיליוני אנשים בעולם כבר מצאו את מותם מקורונה, ושחיי האזרחים במדינות רבות נפגעים קשות הן מהמחלה והן אם מהצעדים נגדה

  5. מבצעי החיסון העצומים, שהתאפשרו בזכות אישור החירום, מראים עד כה יעילות ובטיחות גבוהים יחסית של החיסון, וכך סוללים את הדרך לאישור הקבוע של החיסון שצפוי בחודשים הקרובים.





0 Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published.