אגדת ״חיסון הקורונה המידבק״




נכתב בחודש מאי ופורסם בפורמט אחר, אך נשמט מזכרוני להעלות לבלוג עד עכשיו… מצד שני, מאחר ורק אתמול נתקלתי שוב בטיעון לפיו המחוסנים מזיקים ללא-מחוסנים, כנראה שגם 4 חודשים אחרי שהופרכה באופן יסודי עוד יש צורך בהפניה מסודרת שאפשר יהיה להציג למתעקשים להיאחז בטענה.  בכל מקרה, החלק האחרון על אלכס ג׳ונס משעשע וגם רלוונטי (למרבה הצער) מכדי לוותר עליו.




לאחרונה נפוצה טענה לפיה המחוסנים מפזרים כביכול חלבוני ספייק וגורמים לתופעות לוואי קשות למי שסביבם. גם הגוף המכנה את עצמו ״ועדת החקירה האזרחית״ החל להכניס טענה זו לדיווחים מבוססי-האנקדוטות שהם מלקטים ומרכזים לאלפי עוקביהם, כולל דגש על בעיות פוריות והפלות (הפחדה אפקטיבית תמיד).

הטענה מנוגדת לכל ביסוס ביולוגי ואפילו לוגי. היא לא רק לא נכונה, היא אנטי-נכונה מכיוון שמקדמיה הופכים את המציאות על הראש: הם ממעיטים במסוכנות המחלה ודווקא את החיסון הופכים בדמיונם למדבק. בפועל וירוס הקורונה הוא זה המדבק מאד בין אנשים, משתכפל במהירות אצל כל נדבק ויוצר טריליוני עותקים של חלבוני ספייק המופצים לכל עבר יחד עם הוירוס.ולעומת זאת החיסון מסייע למנוע את כל ההשתכפלות הנגיפית הזו, אינו משתכפל כלל בעצמו, וה-mRNA שבו גורם לייצור כמות זעומה של חלבוני ספייק שאין לה כלל יכולת לצאת מהמחוסן. עולם הפוך.



אין כניסה למחוסנים


המקדמים טענות כאלה למעשה מדגימים כשל חשיבתי נפוץ, והוא הנטיה לבלבל בין סמיכות זמנים אקראית לבין קשר סיבתי. הפלות, דימומים ומצבים בריאותיים קורים באופן שוטף באוכלוסייה ולכן חייבים לא להתרשם מסיפורים נקודתיים אלא לבדוק האם למשל יש עלייה אמיתית בשכיחות התופעה, האם יש סמיכות זמנים עקבית, האם יש מנגנון ביולוגי משוער ועוד.

הנתונים מראים שכ-15% מכלל ההריונות בשבועות 20-4 מסתיימים בהפלה. בעיקר באקלים הנוכחי יש בעייתיות מוגברת עם איסוף אנקדוטות ללא השוואה לשכיחויות הבסיס של התופעות באוכלוסייה. בזמן מבצע חיסון המכסה מיליוני אנשים אפשר לצפות לההסתברות לא מבוטלת של צירופי מקרים בין התחסנות ובין מצבים בריאותיים שכיחים יחסית כמו הפלות למשל. אם מרחיבים את המדגם של מי שהתפתח אצלה מצב בריאותי כך שזה יכלול גם את ״מי שהיתה בקרבת מחוסנים בימים האחרונים״ הסיכוי למצוא ההצטלבויות אקראיות הופך לוודאי. על זה נוספת תופעת ״הטיית הפרסום״ הנובעת מאווירת החשש וחרושת השמועות, המעוררות מודעות מוגברת להפלות המתרחשות בסמיכות זמנים להתחסנות, בעוד שאותן תופעות שאין סמיכות זמנים בינן לבין החיסון לא זוכות ליחסי ציבור. כפי שכתבתי כבר בעבר, האתגר הגדול באיתור תופעות לוואי הוא לכן איתור האות מתוך הרעש.

לכן עושים ניסויים מבוקרים על עשרות אלפי אנשים, לכן מבצעים מחקרי עוקבה על מחוסנים, ולכן מתבצעת באופן שיטתי כריית מידע של מערכות איסוף הנתונים, כלומר שימוש בתוכנות מתוחכמות ובלמידת מכונה כדי לסרוק את הכמויות העצומות של הנתונים הנאספים בניסיון לאתר מתאמים, , כפי שכבר פירטתי בהרחבה בפוסט קודם. כך מתאפשר לגלות גם בעיות נדירות כמופיע בהתוויית חיסונים רבים. למשל עבור חיסוני הקורונה הסיכון לתגובה אלרגית חריפה לחיסון באחד מתוך כ-100,000 מקרים, או חשד לבעיית קרישת דם בחיסון Johnson & Johnson, בשכיחות משוערת של אחת לכמה מאות אלפים.

תיאוריית ״החיסון המידבק״, מעבר לכך שהיא מבוססת על מדגם מוטה קיצונית מליקוט אנקדוטות ברשתות חברתיות וללא השוואה לשכיחויות בסיס של התופעות, ומעבר לכך שלא נמצאו מתאמים התומכים בה, הינה אבסורדית במיוחד מבחינת המנגנון המוצע, ומנוגדת לידע המדעי הקיים ולהיגיון הביולוגי. איך ייתכן אם כן שהמפיצים את הטענה מצהירים שהם מתבססים על ״ראיות מדעיות ממסמכים סודיים של חברת פייזר עצמה״? מה פשר הדיווחים על בתי ספר בארה״ב שהודיעו שלא יסכימו להעסיק מורים מחוסנים? ומנין בעצם הגיעה הטענה?



נפל בתרגום



מה שנתן תנופה לתיאוריה היה קטע מתכניתו של אלכס ג׳ונס ״Info Wars״, תכנית המתמחה בתיאוריות קונספירציה ומכירת מוצרים מפוקפקים הקשורים אליהן. עוד קצת על חממת הדיסאינפורמציה הזו לקראת סוף הפוסט כי זו באמת תופעה מיוחדת במינה, אבל לעת עתה נתמקד בקטע הנדון, עם ה״חשיפה הבלעדית״ שלו היישר מפרוטוקול ניסוי החיסון של פייזר.

כל המומחים בעולם (ורבים שאינם מומחים) היו מרותקים לניסוי החיסון של פייזר, שהרי הוא בדק לא רק את חיסון הקורונה הראשון שאושר על ידי ה-FDA, אלא גם את החיסון הראשון אי פעם שאושר בטכנולוגיה פורצת הדרך של mRNA. אפשר להבין מדוע כל תג ותו מפרוטוקול הניסוי הזה נותח לעייפה בכל פורום רלוונטי אפשרי. והנה בכל זאת בקטע שהוקדש לו בתכנית (מצ״ב צילום מסך) אפשר לראות שהוא מכונה בתרגום ״מסמך לא רשמי״, כאילו חולץ מכספות פייזר על ידי התחקירנים של ג׳ונס בדרכם אל החשיפה.



אלכס גונס החיסון המדבק
צילום מסך מתוך ״Info Wars״ של אלכס ג׳ונס



ומהי אותה החשיפה? מדובר בסעיף 8.3.5.1, העוסק ב-“Exposure During Pegnancy” (או “EDP” בקיצור) – ״חשיפה בזמן הריון״. סעיף זה מסביר ש-EDP מתרחש כאשר ״אישה בהריון נחשפת להתערבות הניסויית עקב חשיפה סביבתית״. מאחר ומדובר בניסוי הבודק את יעילות החיסון, ״ההתערבות הניסויית״ היא כמובן מתן החיסון. אך התחקירן של ג׳ונס טוען בתכנית באופן תמוה שההתערבות הניסויית היא המחוסנים דווקא. ומכאן הוא מגיע למסקנה שהחשיפה האמורה של אישה בהריון היא לא חשיפה לחיסון אלא לחשיפה למחוסנים. משמע שהמחוסנים מפיצים משהו מסוכן שאסור להיחשף אליו, ומפה קצרה הדרך לתיאוריה שמדובר בחלבון הספייק שה-mRNA גורם להם לייצר. שרשרת מופרכויות שכולה מבוססת על שיבוש, מתוך בורות או זדון, של סעיף סטנדרטי בפרוטוקול הניסוי.


קגפ
מתוך
פרוטוקול פייזר לניסוי שלב 3 של חיסון לקורונה – Exposure During Pregnancy



 

מהי ״חשיפה בזמן הריון״

 


כאשר יש ניסוי לבדיקת יעילותו של טיפול הקרנה למשל, ״חשיפה להתערבות הניסויית״ פירושה קבלת ההקרנה; כאשר יש ניסוי לבדיקת יעילותה של תרופה, ״חשיפה להתערבות הניסויית״ פירושה קבלת התרופה; וכאשר יש ניסוי לבדיקת יעילותו של חיסון לקורונה, ״חשיפה להתערבות הניסויית״ פירושה קבלת חיסון לקורונה. לא מסובך. המחוסנים אינם ״ההתערבות הניסויית״ כי אם אלו המקבלים את ההתערבות הניסויית. סעיף ה״חשיפה במהלך הריון״ (EDP) המככב אצל ג׳ונס הוא סעיף סטנדרטי לחלוטין המופיע בכל פרוטוקול ניסוי בתרופות או חיסונים. הוא מתייחס לאישה בהריון שמקבלת את הטיפול, התרופה או החיסון, בטעות. 

הנה למשל הסעיף בפרוטוקול הניסוי משנת 2017 של חברת פייזר לבדיקת טאליגלוצראז אלפא, המשמשת לטיפול בסרטן. 



Taliglucerase alfa protocol pfizer



או הנה מ
פרוטוקול הניסוי של חברת פייזר משנת 2018 לבדיקת אברוציטיניב, תרופה למצבים אוטו-אימוניים מסויימים:

 

 Abrocitinib study protocol pfizer;

 

סעיף EDP (״חשיפה בזמן הריון״) יהיה רלוונטי בשני מקרים: 

 

  1.   חשיפה לא מכוונת, של מישהי שידוע שהיא בהריון, להתערבות הניסויית.
    למשל אם אשה בהריון בלעה בטעות תרופה ניסויית מתוך בלבול בינה לבין תרופה אחרת, או קיבלה מנת קרינה כי לא הייתה מוגנת או המכשיר דלק בזמן שהיה אמור להיות כבוי.

    במקרה של ניסוי החיסון לקורונה, אפשרות זו לא סבירה. החיסון לקורונה אינו תרסיס שניתן לשאוף בטעות כשעוברים באזור או גלולה שאפשר בטעות להתבלבל בינה לבין תרופה אחרת. קשה לדמיין קבלת חיסון לקורונה בלי כוונה. עם זאת אפשר לשער למשל מקרה בלתי סביר אבל אפשרי של אחות בהריון העוסקת בחיסון אנשים לקורונה מסביב לשעון והנדקרת בעצמה מחיסון בהיסח הדעת. הפרוטוקול חייב לכסות גם מקרי קצה לא סבירים כאלה.

  1.   כאשר מישהי קיבלה את ההתערבות הניסויית מתוך הנחה שהיא אינה בהריון, אך מאוחר יותר גילתה בדיעבד שכן הייתה בהריון.
    אפשרות זו לא רק שהינה רלוונטית, אלא גם קרתה. בניסוי של פייזר נכנסו להיריון בלתי צפוי 23 מהמשתתפות. 11 היו בקבוצת הפלסבו, וה-12 שנחשפו להתערבות הניסויית, כלומר חוסנו, המשיכו בניסוי ולא נצפו אצלן בעיות מיוחדות. שתים מהנשים הפילו, שתיהן בקבוצת הפלסבו.

 

כך או כך, הטענה שהמחוסנים הם ״ההתערבות הניסויית״ ולא הניסוי נובעת מבורות קיצונית בתחום או לחלופין מפירוש מעוות בזדון, ואינה נכונה.

 


״חשיפה שניונית״




טענה שהתלוותה ל״חשיפה״ הזו ברשתות החברתיות היתה שבנוסף לראשי התיבות AE, שפירושם ״Adverse Event״ (או ״תופעת לוואי״)  מופיעים במסמך גם ראשי התיבות SAE, שמשמעותן לטענת הכותבים ״Secondary Adverse Event״ או ״תופעת לוואי שניונית״. הנה – לחיסון יש תופעות לוואי שניוניות,  ממש כמו שנגרם עישון שניוני (״עישון פסיבי״) למי שנמצא שלא בטובתו ליד מעשנים. 



SAE

ובכן, ״AE״ אכן מציין ״Adverse Event״, אבל האות S לא מייצגת את המילה ״Secondary״ (שניוני) כי אם את המילה ״Serious״ (חמוּר). כלומר SAE הינה ״תופעת לוואי חמורה״. זה אפילו שמו של הפרק הרלוונטי בפרוטוקול הניסוי של פייזר, פרק 8.3: ״Adverse Events and Serious Adverse Events״. המושג הוא בסיסי כל כך בחקר תרופות שיש דף וויקיפדיה המוקדש לו, הנפתח במשפט: ״…A serious adverse event (SAE) is defined as״. 

 


AEs and SAEs
פרק 8 בפרוטוקול הניסוי – Serious Adverse Events




בית הספר שאסר על מורים להתחסן

 


ברשתות החברתיות זכו לתהודה פוסטים שמציינים שבארה״ב ״יש כבר בתי ספר שלא מעסיקים מחוסנים״. אך כל הקישורים מצביעים על בית ספר אחד שהודיע שלא יסכים להעסיק מורים מחוסנים, בשם ״The Centner Academy״. מדובר בבית ספר יסודי קטן שהוקם ברובע העשיר Design District במיאמי על ידי זוג ספקני-חיסונים ותיק בשם ליילה ודייויד צנטנר. זהו בית ספר פרטי (שכר הלימוד השנתי עומד על $30,000) שמצהיר על מדיניות של ״חירות בריאותית״ – שם קוד ידוע לספקנות חיסונים. בית הספר מציע לנרשמים ערכת הדרכה המפרטת את הדרכים להשגת פטור מהחיסונים הנדרשים על ידי המדינה כתנאי לרישום למוסדות לימוד, והזמין את אחד ממתנגדי החיסונים המובילים בארה״ב, רוברט פ. קנדי, לשאת דברים באסיפת ההורים.

תפיסות לא-מבוססות ומנוגדות לקונצנזוס המדעי השפיעו בעבר על מדיניות בית הספר. למשל כאשר נאסר על ילדים להתקרב לחלונות בכיתות מחשש ל״קרינת 5G״, ובהמשך עם כיסוי כל החלונות ב״ציפוי מיוחד נגד קרינת 5G״. בהתאם הוא גם הציג לכל אורך השנה האחרונה התנגדות עקבית להנחיות ה-CDC, לעטיית מסיכות ולריחוק חברתי. כעת הקו נמשך עם מייל שנשלח לכל הצוות החינוכי וכן הודעה מקבילה לסוכנות הידיעות AP, בהם הוכרז על מדיניות  של ״אי-העסקת מחוסנים והנחיה למורים מחוסנים לא להתקרב לתלמידים״. הסיבה שפורטה – אותן תיאוריות חסרות בסיס על בעיות פוריות והפלות אצל מי ש״נחשפו למחוסנים״. לדברי עורכי דין המצויים בתחום, על פי חוקי פלורידה מותר למעסיק פרטי להנחות את עובדיו כרצונו וכן לשכור או לפטר עובדים כראות עיניו, עם או בלי סיבות, גחמניות ככל שתהיינה.

בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (למי שיש לו כסף) זכותם כנראה של הזוג צנטנר לקפח את פרנסתם של עובדיהם על בסיס אנטי-מדעיות. בישראל, בינתיים, מדיניותם של הזוג צנטנר הפכה ל״בתי ספר בעולם כבר החליטו לנקוט במשנה זהירות״.



ספייק מזיק ממחוסנים – פנטזיה בריבוע

 


הסברה שמחוסנים ״מפיצים ספייק״ וכך מזיקים למי שסביבם מנוגדת לביולוגיה ולהיגיון. עשרות מחקרים הדגימו שחלבוני הספייק  שמיוצרים בעקבות החיסון מפעילים היטב את המערכת החיסונית, מובילים לתגובה חיסונית יעילה ועקבית, ואז מושמדים תוך זמן קצר. החלבונים המיוצרים על ידי החיסון מתקשים לשרוד אפילו בתווך הבין-תאי שבשריר אליו הוזרק החיסון, הרווי בנוגדנים ובתאים עויינים לחלבונים זרים כגון מאקרופגים ותאים דנדריטיים. הסבירות שכמות בעלת משמעות כלשהי של חלבוני ספייק תגיע למחזור הדם או לדרכי הנשימה של המחוסן הינה אפסית, וממילא אין להם כל דרך יציאה מהגוף. המחשבה שמחוסן ״מפיץ ספייק״ מופרכת.

מעבר לכך, מראש הספייק אינו וירוס, אין בו כל חומר גנטי והוא אינו יודע להשתכפל. תפקידו של הספייק בוירוס הקורונה הוא להיצמד לקולטני ה-ACE2 שעל התאים, לכך הוא בנוי. גם אם ניתקל בחלבונים חופשיים כאלה בדרך פלאית כלשהי, הנזק כתוצאה מכניסתם לגוף (אלו מהם שיצליחו לחמוק מתאי המערכת החיסונית) הוא בכך שהם יתחברו לקולטני ACE2 על מספר זעום יחסית של תאים וישביתו זמנית את הפונקציה הזו שלהם. אלא שאפילו אז התא יודע למחזר את קולטן ה-ACE2 שהושבת, ובדיוק מסיבה זו אנשים הנזקקים לטיפול תרופתי לבקרת לחץ דם ומשתמשים במדכאי ACE2 חייבים להקפיד לקחת את התרופה על בסיס יומי.

לכן הפירכה פה כפולה – אין כל מנגנון ביולוגי בו מעט חלבוני הספייק המיוצרים כתוצאה מהחיסון יכולים לצאת מהגוף, ואפילו אם נצליח בדרך כלשהי לייצר אותם מחוץ לגוף – הנזק המשוער מהם יהיה שולי.



מקור הפופולריות של הטיעון



אם מדובר על בניין הבנוי מקומה מופרכת אחת על גבי קומה מופרכת נוספת, מדוע יש לטענה אטרקטיביות שכזו? יש שלוש סיבות אפשריות בעטיה אנשים מתעלמים מכל הידע הקיים וממצאי המחקרים ומתמסרים למשיכה האינטואיטיבית הזו.

הסיבה הראשונה היא המאמץ למצוא קשרים סיבתיים ותבניות גם במקום בו אין כאלה, או אפופיניה. זו תכונה יסודית ובסיסית של המוח שלנו, מאחר והוא התפתח להיות מכונה משוכללת לאיתור תבניות וסדר בעולם. בין אם מדובר על צורות בעננים, פרצופים על הירח או איתור סיבה לדימום מפתיע אחרי מעבר ליד אדם מחוסן – התודעה ננעלת על התבנית ועל ההקשר בין אם נרצה או לא. הרחבתי על זה בכתבה על גרפולוגיה.

סיבה שניה שתיאוריית ״חיסון הקורונה המדבק״ תפסה אחיזה היא בגלל חיסונים מהעבר המכילים נגיף מוחלש, כמו למשל חיסון הפוליו הטיפתי. יש מקרים נדירים מאד בהם חלק מהחיסונים האלה, בניגוד לחיסון הקורונה של פייזר למשל שאין בו כל נגיף, עלולים לגרום להדבקה של קרובים. מסיבה זו נותנים את חיסון הפוליו המומת לפני מתן החיסון המוחלש, כאשר הכנסת פרוטוקול חיסון זה במדינות המערב לפני מספר עשורים העלימה את הבעיה הנדירה לחלוטין. בישראל, למשל, בוצעו בין 1990 ל 2004 מעל 7 מיליון חיסוני פוליו בקומבינציה כזו, ולא נרשם אפילו מקרה אחד של cVDPV (פוליו שמקורו בחיסון). החיסון לקורונה, מכל מקום, אינו מכיל נגיף או כל חלק היכול לשכפל את עצמו, ולכן גם החשש התיאורטי הזה לא רלוונטי לגביו.

וסיבה אחרונה היא ההנחיה לשמור על עטיית מסיכות, גם עבור מתחסנים. לא מעט אנשים מתקשים להבין מדוע אם החיסון יעיל יש בכל זאת צורך באמצעי זהירות נוספים. לא אינטואיטיבי להבין שיקולים כמו העובדה שיעילות החיסון אינה 100%, שלא כולם מחוסנים ולא כולם יכולים להתחסן, ושמחוסנים עדיין יכולים להדביק אחרים גם אם הם מוגנים בסבירות גבוהה מתחלואה קשה. אמנם הסבירות שמחוסן יהיה נשא של קורונה נמוכה משמעותית מהסבירות של לא מחוסן, אך היא אינה אפס. חלק מהאנשים אולי התקשה להבין שעטיית המסכות מיועדת להגן מפני מי שנושאים את הנגיף, לא מפני מי שחוסנו.



צפרדעים הומוסקסואליות

 


כפי שצוין בתחילת הפוסט, ״החיסון המדבק״ כבש את הקהל הרחב כשהוצג בתכניתו הפופולרית של אלכס ג׳ונס, “Info Wars”. אז לקינוח כמה מילים על התופעה המשעשעת ויוצאת הדופן שהיא אלכס ג׳ונס.

הפופולריות של ג׳ונס נסקה עם תיאוריה שקידם לפיה הפיגוע מגדלי התאומים נעשו על ידי ה-CIA, בשירות המעוניינים בסדר עולמי חדש. מאז הספיק ג׳ונס לקדם כל תיאוריית קשר קיימת (וכמה שלא), החל בנשק מזג-אוויר שהממשלה יוצרת באמצעותו סופות טורנדו, דרך רשת פדופיליה שהילארי קלינטון מפעילה מפיצרייה (״פיצה-גייט״) ועד חייזרים בשלל וריאציות.

ג׳ונס תיאטרלי מאד ומחבב בתכניתו התקפי זעם בהם הוא שואג, דופק על השולחן ומקמט, קורע וזורק את המסמכים שלפניו לכל עבר. טראנס כזה למשל עשוי להתחיל בזעקות שבר על הממשל ש״משתמש בפצצות הומואיות מתוצרת הפנטגון כדי להפוך את כולנו להומוסקסואלים״, ממשיך בטענה ש״כל הצפרדעים באמריקה כבר הומוסקסואליות בגלל החומרים שהממשל שם במים״, ומסתיים כשג׳ונס מקפץ ברחבי האולפן לבוש בחליפת גוף של צפרדע וחצאית טוטו ורודה בעודו מזמר ״הביטו בי! אני צפרדע הומואית!״. נשמע כמו הגזמה? צפיה מהנה: 






הפופולריות הגדולה של “Info Wars” נובעת מכך שג׳ונס מציע אותה חינם לחברת האם Genesis Communications Network המפעילה ערוצי רדיו וכבלים רבים. המודל העסקי של התכנית פשוט ומשתלם: הפצת תיאוריית קונספירציה כלשהי, בין אם פלואוריד רעיל שהממשל המרושע שם במים, אפוקליפסה כלשהי הממשמשת ובאה או 5G, ואז מכירת מוצרים שיגנו על הצופה המבועת: משחת שיניים ללא פלואוריד (עכשיו ב $11.95), Life Survival Shield X-2 (ב $29.95 בלבד) וכיו״ב.



super male vitality
״הליברלים הארורים מנסים להפוך את כולנו לנשיים על ידי ריסוסים באוויר וחומרים במים! אתם חייבים טיפות ׳סופר-חיוניות-גברית׳ שיסתרו את האפקט!  עכשיו ב $52.45 בלבד״. אלכס ג׳ונס בפעולה.



בשנת 2018 סגרו יוטיוב, פייסבוק, ספוטיפיי וכל הפלטפורמות של אפל את הערוצים של אלכס ג׳ונס אצלם, לצמיתות. הטענות של ג׳ונס שמקרי ירי-המוני בבתי ספר הן רק הצגות שמארגן הממשל וכל אותם ילדים הרוגים הם שחקנים, הובילו להטרדות ואף לאיומים על ההורים השכולים, והרשתות החליטו שהקו האדום נחצה עבורן. אך ג׳ונס בהחלט לא נעלם – התכניות העצמאיות שלו מצליחות יותר מתמיד. התיאוריות שלו מופצות בין מיליוני העוקבים אחריו ומאומצות בהתלהבות על ידי מי שמאמינים במזימות הסתרה פושעות מצד הממשל וגופי הבריאות. 

תקופת הקורונה הייתה עבור ג׳ונס כר פורה במיוחד לתיאוריית קונספירציה וקווי מוצרים משני הסוגים, הן נגד הקורונה והן נגד החיסון. ג׳ונס קיבל למשל מהתובע הכללי של מדינת ניו יורק צו הפסקה מנהלי (Cease and Desist) המצווה עליו לחדול מיידית מייצור ומכירה של קו מוצרי ״אמצעי המניעה האולטימטיביים נגד קורונה״, שכללו בין השאר משחות שיניים ו״מחזקי DNA״ בהם חומרים כמו מי כסף (Colloidal Silver) במינונים העלולים להזיק לכבד.

והנה הגענו ללהיט האחרון של ג׳ונס – ״החיסון המדבק״. אין ספק שהגוף המכנה את עצמו ״ועדת החקירה האזרחית״ נתלה הפעם באילנות נמוכים במיוחד.