זה פי 2 ממה שנמצא בסקר הסרולוגי הקודם, ואם זה נכון זה אומר שהרבה יותר נדבקו עד כה ממה שחושבים, וגם שיש הרבה יותר חולים קלים מאד ונטולי סימפטומים.

מעולה, לא? אכן מעולה, אבל בעיקר כשיעור על כמה צריך להיזהר לפני שמסתמכים על מידע מהחדשות.

לאו דווקא בגלל איזושהי קונספירציה של המדיה המיינסטרימית להסתיר מידע או לשרת איזו אג׳נדה, אלא פשוט בגלל הצורך של כלי התקשורת במסר ברור (ועדיף סנסציוני) על חשבון מציאות מורכבת.

אני מבין לגמרי את כל מי שרוצה למכור אקטואליה, ומבין היטב גם את הקוראים והצופים שרוצים כבר תשובות (לעזאזל!), ושיגידו כבר מה קורה ויפזרו את כל אי הוודאות. גם אני רוצה מאד, וגם כל החוקרים בעולם. בהחלט מאכזב לגלות את גבולות הידע שלנו. אבל להתעלם מהגבולות הללו לצורך הגבהת-עוף עם תיאוריה כלשהי (לכאן או לכאן) זה לא ממש מוצלח.

ההערכה – ״200,000 שנדבקו בקורונה והחלימו״ התקבלה מהרצה של בדיקה סרולוגית של חברת Euroimmun (בדיקה לנוכחות נוגדנים לנגיף) על 1,700 דגימות דם.

בסקר התקבלו כ 45 תוצאות חיוביות, כלומר בכ 2.5% מהבדיקות נמצאו נוגדנים לקורונה. אם המדגם אכן מייצג וגדול מספיק, ואם הבדיקה אמינה, המשמעות היא ש 2.5% מהאוכלוסיה פיתחה כבר נוגדנים לקורונה עקב חשיפה לנגיף.
ו 2.5% מ 8 מיליון איש הם 200,000 איש.
כלומר 200,000 איש נחשפו לקורונה ופיתחו נוגדנים.

מ.ש.ל.

למרבה הצער יש 3 בעיות:

1. ראשית, המחקר לא פורסם. אפילו לא בהליך של ״טרום-פרסום״ (Pre-Print) שמאפשר לראות את שיטות המחקר וניתוח הנתונים.
   על אחת כמה וכמה שהוא לא עבר בקרת עמיתים על ידי אנשי מקצוע בלתי תלויים מהתחום, הליך נדרש בכדי שממצאי מחקר ייחשבו קבילים וברי תוקף.
   
   
2. כחצי מהדגימות בסקר היו מבנק הדם של מד״א, והחצי השני היו דגימות דם שנלקחו מאנשים שהגיעו לבתי חולים לבדיקות רפואיות. על פניו – לא מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל.
   
   
3. והבעיה החמורה ביותר: אמינות הבדיקה.
   מחקרים על הבדיקה של Euroimmun מראים שערך הסגוליות שלה עומד על 95% בלבד. סגוליות של 95% משמעותה שעד 5% מהתוצאות החיוביות עשויות להיות תוצאות כזב. במילים אחרות: אפילו אם אף אחד מ 1,700 הנבדקים בסקר לא נחשף מעולם לנגיף הקורונה, ואפילו אם אף אחת מדגימות הדם לא הכילה נוגדנים, עדיין נקבל עד 5% תוצאות חיוביות שגויות פשוט בגלל האמינות המוגבלת של הבדיקה.

משמע 85 תוצאות false-positive אפשריות, כאשר הסקר התבסס כזכור על פחות מ 50 תוצאות חיוביות.

אותן 1,700 דגימות דם מהסקר? ייתכן שאפילו לא אחת מהן שייכת לאדם שנדבק בקורונה. או שיכול להיות שכן. פשוט אי אפשר לדעת כשרמת הדיוק כה נמוכה, האות פשוט נמוך מדי ביחס לרעש.

הדבר היחיד שאפשר להסיק מהמחקר הוא החסם העליון, משמע -שישראל רחוקה מאד מחסינות עדר (מוערך כיום בכ – 60% מהאוכלוסיה, תלוי במקדם ההדבקה המדוייק).

אולי כשיפורסם הסקר כמו שצריך, עם שקיפות במתודולוגיה ובאיסוף וניתוח הנתונים ואחרי בקרת עמיתים, אפשר יהיה להבין עוד דברים וללמוד ממנו יותר. לעת עתה המשמעות העיקרית שלו היא אפקטיביות מוכחת במכירת עיתונים והעלאת טראפיק בפייסבוק.

מי שרוצים להבין טוב יותר את הבעיות עם הסקר, זה כתוב יפה ובהיר.