האם עדיף להידבק מלהתחסן

אני בדיאטת רשתות חברתיות וכבר חודשיים לא כתבתי דבר, אבל שלשום שלחו לי שוב ושוב חברים מודאגים, במסנג׳ר וגם בווטסאפ, פוסט של אושרת קוטלר, שזכה לתפוצה גדולה, המתייחס למחקר שלדבריה ״התפרסם בירחון המדעי המוביל בעולם – Science בסוף השבוע האחרון״, ושמוכיח לכאורה שעדיף להידבק ולהחלים מלהתחסן. אז  בקצרה על הפוסט של קוטלר, על המחקר החדש, ובסוף גם על ההיגיון שבבסיס ההתנגדות או ההיסוס להתחסן, שאני יכול להבין ולהיות אמפתי למקורותיה.

הפוסט

קוטלר הסיקה בפוסט הויראלי שלה שהחיסון בעייתי ומסוכן, מאחר והוא חושף את המחוסנים בו לתחלואה בסיכון של פי 13 לעומת מחלימים. המסקנה המתבקשת לשיטתה היא שבמקום להתחסן עדיף להגיע לחסינות עדר באמצעות הידבקות של כמה שיותר אנשים שאינם מקבוצות הסיכון. גישת ״הגיון בריא״.

כבר פירטתי בעבר על הבעייתיות שבגישת ההגעה לחסינות העדר באמצעות הדבקה רחבה. על המחיר הנגזר מתחלואה המונית; על חוסר היכולת להגן באמת על קבוצות הסיכון או אפילו לדעת מי בדיוק נמנה עליהן; על ההצפה הבלתי נמנעת של מערכת הבריאות שתגרור פגיעה רוחבית באוכלוסייה וזינוק באחוזי התמותה מהמחלה ובכלל. לא ארחיב על זה פה שוב.

במקרה הזה ניכר במיוחד שקוטלר לא הבינה כלל את משמעות המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים וטיוטה שלו פורסמה בשרת טרום פרסום (Pre-Print. לא ב-Science או באף כתב עת מדעי אחר).

קוטלר מזכירה את Science בגלל שהתפרסם בכתב-עת זה טור דעה המתייחס לטיוטת המאמר. חבל שהיא לא טרחה לקרוא את טור הדעה הנ״ל שהיא מנופפת בו, מאחר והוא מדגיש שוב ושוב בדיוק את המסר ההפוך מזה שהיא מקדמת בפוסט. הנה מתוך הטור ב-Science:

״חוקרים מדגישים שהדבקה מכוונת בקרב לא-מחוסנים חושפת אותם לסיכון משמעותי לתחלואה קשה ומוות, או לתסמינים המתמשכים והמשמעותיים של מה שמכונה לונג-קוביד״

“researchers stress that deliberate infection among unvaccinated people would put them at significant risk of severe disease and death, or the lingering, significant symptoms of what has been dubbed Long Covid״

״הם מזהירים שהדבקה מכוונת בקרב לא-מחוסנים היא מסוכנת ביותר. מה שאנחנו לא רוצים שאנשים יגידו הוא ׳או קיי, אני צריך ללכת ולהידבק, אני צריך לערוך מסיבת הדבקה׳״

“they caution that intentional infection among unvaccinated people would be extremely risky. What we don’t want people to say is: ‘All right, I should go out and get infected, I should have an infection party.’”

וכן הלאה.

.

איך ייתכן שקוטלר כותבת בפוסט שלה את ההיפך הגמור ממה שחוזר ומסביר טור הדעה אליו היא עצמה מרפררת? התשובה פשוטה – קוטלר לא קראה את הטור בסיינס (ובוודאי שלא את המאמר עצמו), אלא רק כתבה מעוותת שנכתבה עליו בעיתון הדיסאינפורמטיבי ״Hebrew News״, שצילום המסך הזה ממנה גם מעטר את הפוסט שלה.

הכתבה

אינטרלוד קצרצר על מקורות מידע –

ה״היברו ניוז״ אינו מחובבי האנדרסטייטמנט. הנה למשל כותרת סולידית של כתבה מאפריל – ״מאמר מרעיש מכה גלים בעולם הרפואה: חיסון פייזר עלול לגרום למחלות ניורודגנרטיביות ויכול לשמש כנשק ביולוגי” (הגלים כנראה עדיין בדרכם להכות). גם הפעם הוא לא איכזב את קוראיו המסורים שהגב׳ קוטלר כנראה נמנית עימם, עם הכותרת – ״המחקר הישראלי החשוב בהיסטוריה: רעידת אדמה מדעית” וטענות ל״הלם טוטאלי״ בעולם המדע והתרופות. הלם שלא ברור מה טיבו מאחר וכמעט בכל המקרים ההגנה כתוצאה מהחלמה ממחלה חזקה מההגנה המתקבלת מחיסון לאותה מחלה.

אני מתקשה לחשוב על קונספירציה שלא נתקלתי בה בכתבות בהיברו-ניוז: זיופים נטענים בבחירות לנשיאות ארה״ב, ״פאוצ׳יגייט״ (מה שזה לא היה), חקירות מולר וטראמפ, מקורו המהונדס גנטית לכאורה של וירוס הקורונה ואפילו המעורבות של אחותה של קאמלה האריס בקונספירציית פיצהגייט לסחר פדופילי בילדים (בחיי). כאן למשל הם מתגאים בעשרת הכתבות המוצלחות ביותר מבחינתם. קטלוג של דיסאינפורמציה.

המחקר החדש

חזרה למחקר האמור – מה באמת כתוב בו ומה אפשר אולי להסיק ממנו?

המאמר מראה שלמרות שהגוף מפתח הגנה מפני מחלה בעקבות הידבקות וגם בעקבות התחסנות, יש דעיכה בהגנה הזו, כאשר ההגנה המתקבלת מהידבקות דועכת לאט יותר. נראה שיש בעבודה כמה אתגרים מתודולוגיים לא פשוטים ובעיות אפשריות בניתוח הנתונים. ד״ר דביר ארן מנתח כאן חלק מהבעיות והמגבלות באופן בהיר.

מעשרות מחקרים קודמים, חלקם עצומים ממש, הצטבר בסיס מידע מובהק המראה שלפחות בחודשים הראשונים, ההגנה אחרי שתי מנות חיסון מצויינת. 29 מהמחקרים מרוכזים בדף הרלוונטי באתר ה-CDC. כולם מראים יעילות של מעל 85% במניעת אשפוז, ורובם מעל 90%. זה נכון לא רק עבור הוריאנטים הקודמים. מחקרים עדכניים יותר, כמו המחקר הזה מאוקספורד על מדגם של כ-1.3 מיליון נבדקים [9] מראים שגם עבור וריאנט הדלתא ״ההגנה מפני מחלה על ידי שתי מנות חיסון נותרת גבוהה לפחות כמו זו המסופקת על ידי החלמה מהדבקה״

“Effectiveness of two doses remains at least as great as protection afforded by prior natural infection”.

המחקר החדש, עליו כותבת קוטלר, מראה אינדיקציות לכך שההגנה מהחיסון דועכת מהר יותר מההגנה מהחלמה, עד כדי כך שבחלוף מספר חודשים ההגנה מהחלמה חזקה יותר פי 13.

חשוב להבין שגם אז ההגנה מהחיסון עדיין חזקה. ההגנה אצל מחלימים דועכת אולי לאט יותר, אבל ביחס ללא-מחוסנים יש למחוסנים הגנה טובה ממחלה קשה גם חודשים אחרי החיסון. זה ניכר מאד מנתוני התחלואה בכל העולם, כולל בישראל, בה שיעורם של הלא-מחוסנים בקרב החולים הקשים גדול בהרבה משיעורם באוכלוסייה: פי 15 בגילאי 60+, פי 4 מתחת לגיל 60.

זה זועק מתוך הגרפים שבדשבורד הקורונה של משרד הבריאות. למשל בגרף החוליפ הקשים למעלה, או בגרף כל החולים הפעילים, בחלוקה לפי גילאים.

בארה״ב עוקב ה-CDC באופן שוטף אחרי 250 בתי חולים ב-13 מדינות, במסגרת פרוייקט COVID-NET. הגרף המצורף מתוך מאמר מסכם שהוציא ה-CDC לפרוייקט מראה את שיעור המאושפזים לכל 100,000 לא-מחוסנים (בכחול) לעומת שיעור זה לכל 100,000 מחוסנים (בירוק). אין צורך בתואר בסטטיסטיקה כדי להבין את התועלת בחיסון כאשר הסיכון לאשפוז גבוה פי 29 אצל לא מחוסנים.

ניתוח זהיר של תוצאות המחקר החדש מראה שככל הנראה ההגנה מההחלמה דועכת גם היא, אם בגלל השינוי בוריאנט ואם בגלל משך הזמן שחלף. דעיכה זו גם ניכרת בשטח, כאשר יותר ממחצית (כ-60%) ממקרי ההדבקה החוזרת שנרשמו בקרב מחלימים היו בחודש האחרון (אוגוסט), וקרוב ל-1000 מחלימים אומתו מחדש בשבוע האחרון של אוגוסט לבדו. במילים אחרות – 20% מכל המחלימים שחלו מחדש מאז תחילת הקורונה היו בשבוע האחרון.

ההבדל התהומי בין ההגנה מהחיסון וההגנה ממחלה הוא שכדי להגיע להגנה מהמחלה צריך לעבור דרכה, על הסיכונים הכרוכים בכך, ואילו קבלת ההגנה מהחיסון כרוכה בסיכונים נמוכים בסדרי גודל. מה גם שבחיסון קל לעשות בוסטר ולהחזיר את ההגנה במידת הצורך, וללא חיסון – פחות.

השיתופים

הפוסט של קוטלר, אם כך, מופרך מכדי להיות מעניין בפני עצמו. האם ההצעה פה היא להידבק במחלה כדי… למנוע הידבקות במחלה בעתיד? מעניין.

מה שכן מעניין בעיני הוא ריבוי השיתופים והאהדה (כ-4,000 שיתופים עד כה). אם הלוגיקה כל כך לא מתקבלת על הדעת, למה בעצם הפך הטקסט לויראלי? לא מקובלת עלי סיבה כמו ״כי אנשים הם טיפשים״. יש סיבה טובה לתפוצה הרחבה, והטענות תפסו לראייתי כי הן מתכתבות עם הדעה הנפוצה והמובנת אצל רבים לפיה קורונה אינה מחלה מסוכנת עבורם ואילו החיסון – כן.

אני יכול להבין את התפיסה הזו, נתקל בה הרבה ויכול לראות את ההיגיון שבה. יש הרבה מידע בעייתי ומוטה ברשתות, באתרים ובכלי תקשורת רבים. בלי בחינה זהירה וביקורתית של מקורות מידע הייתי עשוי בהחלט להשתכנע גם אני שהידבקות בקורונה עבורי עדיפה על התחסנות. שמהלך המחלה יהיה קל או במקרה של חוסר מזל לכל היותר שבוע-שבועיים מבאסים.

המחקר הזה, למשל, יכול לאשר את התחושה האינטואיטיבית לפיה עדיפה ״האופציה הטבעית״ על פני השתייכות לקבוצת המחוסנים, שמפתה להניח ש –

1. הם הכניסו לגוף חומר לא טבעי ואולי אף מזיק,

2. החסינות שקיבלו נחותה שהרי שומעים על הרבה מחוסנים חולים,

3. החסינות שלהם יורדת במהירות והנה לראייה הם זקוקים כבר לבוסטר, ו –

4. החיסון אפילו לא מגן מפני הידבקות והדבקה, שהרי ״מחקר של ה-CDC עצמו קובע שמחוסנים נדבקים ומדביקים כמו לא-מחוסנים״.

אם הייתי חושב שארבע ההנחות שכתבתי כאן על החיסון אכן נכונות, ובנוסף שהמחלה לא מאד-מזיקה עבורי, הגיוני מאד שלא הייתי בוחר להתחסן. בטח שלא הייתי הולך לקבל את זריקת הבוסטר השלישית לפני שבועיים. אני באמת מבין רבים מהמתנגדים או המהססים להתחסן שמתבלבלים ממידע מטעה, ובקלות יכול לדמיין את עצמי במקומם.

אנסה לפנות זמן לעבור בפוסט נפרד על ארבע ההנחות הללו, ולהשתדל להנגיש את מסד הידע המקיף שעל בסיסו אפשר להסיק שלמיטב ידיעתנו כיום אף אחת מההנחות הללו אינה נכונה.