האם יש ל CDC תמריץ כספי מעוות לנפח את מספר מקרי הקורונה?

הידיעה המרעישה הזו הגיעה אלי השבוע כבר מ 4 מקורות שונים:

״ראש ה-CDC רוברט רדפילד מודה בשימוע בסנאט: ׳לבתי החולים בארה”ב יש תמריץ כספי מעוות (״Perverse Incentive״) לנפח את מספר מקרי המוות מקורונה׳ ״.

במקומות מסויימים, כמו בפוסט הזה של יפה שיר רז זכתה הידיעה למאות שיתופים, ולתגובות כגון ״בארצות הברית בודקים אנשים שנפטרו מכל סיבה שהיא, כולל תאונות דרכים, ואם התשובה חיובית משייכים לקוביד 19״ עליהן ענתה כותבת הפוסט ב ״נכון. ולא רק שם.״

האמת שכבר נגמרו לי אצבעות הידיים והרגליים חמש פעמים כשספרתי את מספר הפעמים בהם הגברת הנ״ל הפיצה דיסאינפורמציה, אבל כנראה שצריך להתייחס הפעם כי זה הולך ומתפשט.

אמ;לק

  • הניסוח הזה של ״תמריץ כספי מעוות לניפוח מקרי המוות בקורונה״ לא היה של רדפילד כלל, כי אם של הסנטור הרפובליקאי ששאל אותו, כפרובוקציה.

  • תשובתו של רדפילד היתה מורכבת (ראו למטה) אבל בכל האמור לתמותה אפשר לסכם אותה ב – ״לא״.

  • הערכת אנשי המקצוע כיום (בהתבסס על נתוני תמותת היתר) היא ההיפך מניפוח. למעשה מעריכים שלא מצאו לפחות 30% מהתמותה האמיתית מקורונה בארה״ב.

מה כן נאמר שם?

כדי להגיע להבנה מה באמת נאמר שם, וזה שווה כי זה מעניין, האזנתי לדיון הרלוונטי בתת-וועדת הקונגרס ממנו הגיעה הידיעה. מי שרוצה להאזין גם (תביאו בחשבון שמדובר ב 3.5 שעות) זה אפשרי באתר הזה.

למרות שזה די ארוך (ולעיתים מייגע), היה מרתק לראות איך העניינים מתנהלים שם בארה״ב ולהשוות להתנהלות פה בפוליטיקה הישראלית. בניגוד לפעמים בהם צפיתי ב״דיונים״ בוועדות הכנסת, חוויה שמבחינתי היתה כרוכה בהרבה בושה ומבוכה על כך שאלו הם נבחרי הציבור שלי, הדיון שם בסנאט היה אינטליגנטי, קשוב, רהוט ומאד מנומס. וזאת למרות שחלק מהסנאטורים שם מחזיקים בדעות קיצוניות למדי מבחינת המיינסטרים ונמצאים בקונפליקט חזק עם אנשי המקצוע שהעידו לפני הוועדה: אנתוני פאוצ׳י, ראש הצוות המיוחד לטיפול בקורונה, ורוברט רדפילד, ראש ה CDC (המרכז לבקרת מחלות).

אף אחד לא העלה בדעתו להיכנס לדברי אף סנטור אחר או לתשובות אנשי המקצוע. חלק מהשאלות היו מאד לעומתיות ובהחלט שיקפו את האג׳נדה של השואל, אבל היה ברור שכולם מנסחים את שאלותיהם בתשומת לב מתוך רצון לקבל תשובה, ומאזינים לתשובה שהם מקבלים ומתייחסים אליה.

מבין הסנטורים הרפובליקאים שמשאלותיהם עלתה עוינות כלפי ההתנהלות כשל הגופים המקצועיים כיום בארה״ב, התבלט Blaine Luetkemeyer ממיזורי, והוא גם המקור למעשה לאותה ידיעה מסעירה.

כשעתיים ו 35 דקות מתחילת הוידאו שואל הסנטור לוטקמאייר את רדפילד:

"I'd like to ask with regards to the perverse incentive of the medical folks to claim that somebody died of Covid"

תשובתו של רדפילד היתה מעניינת. ראשית הוא התייחס למקרים שהיו עם מחלות עבר (כגון איידס) והבעייתיות שבצורך לפצות בתי חולים באופן ריאלי על מחלות קשות וממושכות, אבל מבלי שיווצר תמריץ דיווח לא ענייני (מה שלא פשוט). ואז עבר רדפילד לדבר על קורונה, בהקשר לשאלתו של לוטקמאייר אודות התמריץ הכספי:

"I do think there’s some reality to that, but when it comes to death reporting, though, ultimately it’s how the physician defines it in the death certificate, and we review all of those death certificates. So I think, probably it is less operable in the cause of death, although I won’t say there are not some cases.
I do think, though, when it comes to hospital reimbursement issues or individuals that get discharged, there could be some play in that for sure.”

ובעברית:

״אני חושב שיש בזה משהו, אבל לא בקשר לדיווח סיבות מוות, כי זה בסופו של דבר איך הרופא המטפל קובע זאת בתעודת הפטירה ואנחנו מבקרים את כל התעודות הללו. אז אני חושב שזה לא ישים בהקשר של קביעת סיבת המוות, אם כי אני לא יכול לאמר שאין פה ושם מקרים. אני כן חושב, בכל מה שנוגע לתשלומים לבתי חולים על חולים שמשתחררים, שם יכול להיות שיהיה משחק בהחלט״.

לסיכום

  1. מהלך המחלה אצל המתים מקורונה הוא ממושך, קשה ודורש ציוד יקר לאורך שבועות וכן כוח אדם מיומן שעובד בתנאים קשים (מיגון ובידוד) שמחייבים תחלופה גבוהה יחסית. בית החולים מפוצה על כך בהתאם, לפי תחשיב שעורכות MediCare ו Medicaid, שממש לא אוהבות לפזר כספים.
    הסיבה לפיכך לפיצוי הגבוה יחסית הינו קונקרטי, בגלל מהלך המחלה, ולא בגלל מוטיבציה של הממשל לתת תמריץ לבתי החולים.

  2. הסנטור לוטקמאייר, השואל, הוא זה שאמר את ה Perverse incentive הנטען לעניין ניפוח המתים, ולא רדפילד.

  3. רדפילד השיב שגם אם ייתכנו מקרים בודדים של סיבת מוות שגויה, הרי שאם תהיה בעיית דיווח כלשהי היא תהיה להערכתו עם אנשים ששוחררו ולא עם מתים רשומים, כיוון שיש בקרה על תעודות פטירה וסיבות מוות.

  4. בכל מקרה מוות מעורבים אנשים רבים שכולם צריכים להיות שותפים לדבר עבירה בכדי לדווח דיווח שקרי. בדיאלוג בנושא הוסיפה רחל סיבוני פרקס, אחות טיפול נמרץ בבית חולים בקליפורניה:

    ״בכל מקרה קורונה מעורבים עשרות קלינאים (צוות רפואי, סיעודי ותומך). האחות היא זאת שמבצעת את כל הפרוצדורה של הודעה על נפטר, תיעוד, ואסיפת הגופה. לפחות אצלנו.
    מה הסיכוי שכל האחיות והרופאים יצליחו לזייף ולהסתיר? ובשביל מה? כדי שבית החולים יקבל איזה תמריץ? הרי שום דבר מזה לא משנה את המשכורות שלנו, למה שנסכן את הרשיון שלנו בזיוף?
    עוד לא נתקלתי ברופא שהמציא סיבת מוות מוזרה״.

  5. עד היום היו ברשתות החברתיות דיווחים רבים על מקרים של רישום כוזב בסגנון ״מת מתאונה ונרשם כמת מקורונה״. ככל שראיתי כל הדיווחים הללו התגלו כלא נכונים.

  6. לסיום, נתוני התמותה העודפת מראים שהמצב בארה״ב בדיוק הפוך, ושיש תת-ספירה של כ 30% של התמותה מקורונה. מקורות רבים מצביעים על כך,  למשל המחקר הזה שנערך באוניברסיטת Yale ופורסם בירחון הנחשב JAMA.