עלילות גרוטו בעולמה המופלא של התקשורת
בספר ישעיהו מופיע הפסוק ״מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ״, ושפרשני המקרא שלא טעו בגדול אלא רק הקדימו את זמנם מייחסים למשנה לשעבר למנכ״ל משרד הבריאות, פרופ׳ איתמר גרוטו.
פרופ׳ גרוטו הוא אדם רציני ביותר, שנתן את כל כולו במשרד הבריאות, אבל חוסר ההבנה שלו באיך פועלת התקשורת הוא מייאש. התקלה החוזרת ונשנית אצלו היא חוסר הבנה שהתבטאויות שעבורו ברורות, עבור אדם שלא מצוי בפרטים משמעותן תתפרש כהפוכה לחלוטין.
ראו את זה בין השאר באמירה האומללה שלו בחודש מאי לעניין הבדיקות (“על כל משהו כמו 5 או 10 חיוביים, רק אחד חולה. השאר פשוט טעות מעבדה”) המתפרשת כאילו הבדיקות לא אמינות (להסבר מדוע זו מסקנה שגויה, גם אם זו טעות הבנה צפויה מצד כל מי שלא מבין סטטיסטיקה בייסיאנית, הסבר פשוט פה בסעיף 7).
והנה עכשיו – הברקה חדשה, בראיון לערוץ 7 תחת כותרת שהיא ווריאציה על ״יורם לס צדק״ המתעופפת כאש בשדה קוצי הטוויטר.
למה התכוון המשורר באמירתו המתפרשת כהכרה מאוחרת בגדולתו של פרופ׳ לס? האם אכן הקורונה היא לא יותר משפעת הצעדים שננקטו היו מיותרים ומזיקים? כולם לוקים בהיסטריה? האבחונים משקרים? מן הראוי היה להחזיר את החיים לשגרה ורק לנסות לשמור על הקשישים?
למעשה, כשקוראים את הראיון, רואים שגרוטו אומר בדיוק את ההיפך – לא רק שהצעדים היו נחוצים בעיניו כדי למנוע תחלואה ותמותה נרחבים, אלא שרבים מהם ימשיכו ויש להקפיד עליהם עוד הרבה לעתיד:
- הוא מדבר על חזרה לשגרה בזכות שאנשים יפנימו הרגלי התנהגות: ״ייתכן שעוד כמה שנים לא נזכור כבר למה אנחנו אומרים שלום עם המרפק. הדברים החדשים יהפכו לחלק מהחיים שלנו“.
- הוא מדבר על האמצעים שעומדים לרשות המערכת כדי לאפשר חזרה לשגרה, כמו בדיקות המוניות: ״יהיו לנו יותר פתרונות טכנולוגיים. שורה שלמה של צעדים שכולם יחד יעשו את העבודה […] פרופ’ רוטשטיין מהדסה, שהציע בדיקות לכל האוכלוסייה. אז זה לא היה מעשי, עכשיו אנחנו נוהגים בדיוק ככה“.
- הוא מדבר על המשך של הגבלות וכללים: ״הבילויים שלנו יתנהלו תחת כללים כאלה – מסעדות, חתונות, הכל יתנהל לפי כללים מגבילים. זו תהיה שגרה אחרת. […] ייתכן שבשנים הקרובות נצטרך להמשיך להשתמש במסכות בחורף, כשאנחנו יוצאים מהבית לקניות.״
אם כך, מה פשר הפנינה שתהפוך כמובן לכותרת הראיון ותשכיח את כל השאר – “יורם לס לא טעה, הוא רק הקדים את זמנו”?
כרגיל אצל גרוטו, צריך להיכנס לו לראש כדי להבין שהתכוון לאמר: ״להערכתי נצטרך ללמוד לחיות לצד הנגיף. שזה אכן חלק ממה שלס אמר בזמנו, אבל בניגוד ללס שקרא בחוסר אחריות ׳יאללה לשחרר ומייד׳, מה שהיה גורר תמותה עצומה, הרי שעכשיו אם ננהג כמו שצריך וגם ניערך נכון, כן נוכל לגרום לזה לקרות מתוך אחריות״.
אכן, זה שהנגיף לא יעלם מהעולם זה די מתקבל על הדעת, בעיקר בהתחשב באינדיקציות לנכונות הנמוכה יחסית להתחסן. ד״ר מייק ראיין למשל, ראש תכניות החירום של ארגון הבריאות העולמי אמר זאת במסיבת עיתונאים כבר ב 14.5, לפני יותר מחצי שנה: ״הנגיף עשוי להפוך לאנדמי ולא להיעלם לעולם, ממש כמו נגיף האיידס.״
מעבר לבעיית הססני ההתחסנות, עשויה להיות בעיה של דעיכת הכיסוי החיסוני לאורך הזמן גם אצל חולים וגם אצל מחוסנים (למרות שכרגע האינדיקציות חיוביות), ובעולמנו הלא שוויוני גם סביר מאד שיישארו כיסים בהם הנגיף ממשיך להסתובב ולפרוץ מהם למקומות אחרים כפי שרואים עם חצבת, עם פוליו ואפילו עם דבר (כן, ההוא המפורסם שחיסל שליש מאוכלוסיית אירופה בימי הביניים – יש 7 מקרים שלו בממוצע בכל שנה בארה״ב, ומאות לשנה באפריקה ומדגסקר).
האם נגיף ה SARS-CoV-2 ימשיך להיות קיים בעולם עוד שנים רבות? סביר שכן.
אבל האם נכון להגיד ש״לס צדק״? בהקשר הזה כדאי להיזכר במקרה ההוא שפעם קרה ובדיוק פרח מזכרונכם:
זוכרים שפעם, כשהילד שלכם היה בן ארבע הוא רצה לרוץ לכביש לבד ואתם תפסתם אותו ומונעתם את זה ממנו? וזוכרים שלידכם עמד פרופ׳ קשיש שהיה פעם מנכ״ל משרד התחבורה, שהתחיל לצעוק שאתם טועים, שצריך לתת לילדים לרוץ, שתאונות זה דבר שקורה באופן טבעי באוכלוסיה ושלהגביל חופש תנועה זה דבר חמור וקיצוני?נזכרים כבר איך באו לראיין אתכם 9 שנים מאוחר יותר, אחרי שהילד כבר חגג בר מצווה ומזמן למד איך לחצות כבישים, ושאלו אתכם על הפרופסור ההוא ועל הצעקות שלו?
קבלו טיפ חינם: אם אפשר לשלוף מהראיון שנתתם אז את המשפט ״הפרופסור לא טעה בגדול – הוא פשוט הקדים את זמנו״, אני מאד ממליץ לכם מכאן ולהבא להתנזר מראיונות.