על מסכות ועל יושר אינטלקטואלי
והרי ידיעה דרמטית שהגיעה לשולחן המערכת: פוסט אודות מחקר של פרופ׳ מאוקספורד על (חוסר) היעילות של מסיכות סומן על ידי פייסבוק כ״מידע מטעה״!
התגובות ברשתות החברתיות לא איחרו להגיע –
״ארוע כזה צריך להדאיג כל מי שהמדע, חופש הדיבור והקדמה יקרים לו. פרופ׳ קארל הנגן, ראש המחלקה לרפואה מבוססת עובדות באוקספורד, נחסם ע״י ׳בודק עובדות׳ בפייסבוק״ (המרכאות במקור).
אנשים נסערים מתריעים מפני משטרת המחשבות, מדיקטטורה, מפנים לסרט The Social Dillema, וכמובן בלי חוק גודווין אי אפשר ב-2020 :
״הצנזורה ברשתות החברתיות זה השריפת הספרים החדש״ [כך במקור].
מסכים בהחלט! אין הצדקה ואין גם טעם לחסום דעות, גם ובעיקר אלו שלא מסכימים איתן. אלא ש… מצטער לקלקל את הקומזיץ עם הספרים אבל… איפה בדיוק החסימה? הפוסט שם, והתמונה שיש בו עדיין מקשרת לאותה כתבה אודות המחקר אליה קישרה גם קודם. כל מה שהשתנה הוא שפייסבוק הוסיפה את ההערה ״מידע לא נכון״ ותחתיה כפתור ״ראה מדוע״.
מה שתויג על ידי פייסבוק היה קישור לכתבה אודות המחקר, בעיתון “The Spectator”, שכדרכן של כתבות בעיתון מצטיינת בכותרת מטעה:
“Landmark Danish study finds no significant effect for facemask wearers“(״מחקר פורץ דרך מדנמרק מוצא שאין תועלת ממשית לעוטי מסכות״).
אני לא יודע אם מי מהקופצים למקומות בהם שורפים ספרים טרחו גם ללחוץ על אותו ״ראה מדוע״, אבל אם היו לוחצים היו מגיעים להסבר מפורט מאד מדוע הכתבה המקושרת אכן מטעה. הסבר הנתמך בהפניות רבות ומגובה במובאות ממדענים כגון פרופ׳ אריק טופול (העורך הראשי של מדסקייפ), פרופ׳ גידעון מאירוביץ כץ (אפידמיולוג בכיר מהאקדמיה האוסטרלית למדעים ועוד) ואחרים.
הסיבה לתיוג היתה כפולה –
- הפצת טענה שאינה נטענת כלל במאמר:
המחקר היה אך ורק אודות מידת ההגנה שהמסכות מספקות לעוטה אותן (מניעת הידבקות, כשמי שסביבו אינו עוטה מסכות) ולא על הסיבה המרכזית בגללה מומלצת מלכתחילה עטיית מסכה על ידי גופי הבריאות: התועלת בהפחתת הדבקה של אחרים מצד נשא שאינו מודע למצבו. למרות זאת המסר הויראלי שהופץ היה כאילו המחקר ״מוכיח שלמסכות אין כל ערך״. - בעייתיות במאמר עצמו:
המאמר עליו התבססה הכתבה, שפרץ לפייסבוק בסערה והפך ויראלי בתוך פחות מ-24 שעות, פגום עד כדי שאי אפשר לבסס עליו שום טענה משום סוג. לא לטובת מסכות וגם לא נגדן. כנראה שלא במקרה לא התקבל המחקר לפרסום בכתבי העת המובילים אליהם הוגש (לאנסט, JAMA ו-NEJM) ולבסוף פורסם רק ב Annals of Internal Medicine .
1. הפצת טענה שאינה נטענת במאמר
במאמר כתוב בבירור (בפרק ״Discussion״):
“The findings should not be used to conclude that a recommendation for everyone to wear masks in the community would not be effective in reducing SARS-CoV-2 infections, because the trial did not test the role of masks in source control of SARS-CoV-2 infection.“
ובעברית – ״אין להשתמש בממצאים בכדי להסיק שהמלצה לכלל האוכלוסיה לעטות מסכות לא תהיה יעילה בהפחתת התחלואה בקורונה, מאחר והמחקר לא בדק את תפקידן של מסכות בהפחתת הפצת הנגיף מעוטי המסכות לסביבה.״
אלא שלמרות אמירות מפורשות אלה, בעלי אג׳נדה עטו על המחקר כמוצאי שלל רב. הרשתות החברתיות והמדיה הוצפו בחוות דעת פסקניות אודות ״חוסר התועלת המוחלט שבעטית מסכות״. גם מצד אנשים בעלי הכשרה אקדמית ופרופסורים מסויימים למיקרוביולוגיה, אנשים שאמורים לדעת לקרוא מחקרים, או לפחות לדעת לקרוא, שיש להם עוקבים רבים ואמורה להיות להם גם אחריות. אבל כידוע, אין דבר העומד בפני האג׳נדה.
בארץ וגם בחו״ל הועבר הלפיד במהירות לבעלי אג׳נדה דומה ברשתות החברתיות ובמדיה –
• באק סקסטון, מגיש תכנית אירוח פופולרית עם מעל חצי מיליון עוקבים –
“Mask wearing basically doesn’t do a damn thing“
• אלקס ברנסון, עיתונאי ומגיש –
“MASKS FAILED. Least surprising finding ever“
• שריל אטקיסון, סופרת ומנחת תכנית אירוח פופולרית –
“no difference when it comes to wearing a mask or not to prevent Covid-19 spread“.
• אנתוני סבאטיני, חבר קונגרס רפובליקאי בפלורידה –
“masks: they are totally useless.”
לחגיגה הצטרפו גם סנטורים רפובליקאים (למשל מאריזונה או מטקסס), אנשי תקשורת, חסידי ״חסינות העדר״ למיניהם והמון רב הטוען שההתנהלות מול הקורונה חסרת בסיס.
מצעד בלתי נגמר של דיסאינפורמציה, כאשר כל הצהרה פסקנית על ״חוסר התועלת המוחלט שבמסכות״ זוכה לאלפים ועשרות אלפים של שיתופים.
אלא שהמחקר, כזכור, כלל לא בדק את הפונקציה העיקרית שמסכות אמורות להועיל בה, והמסקנה שקפצו אליה כל החברים הנ״ל לא קשורה אליו.
2. הבעייתיות במאמר עצמו
מדוע כתבתי שהמאמר המקורי פגום מדי אפילו מכדי לספק מידע אודות התועלת או חוסר התועלת שבמסכה עבור מי שעוטה אותה?
הנה הבעיות המרכזיות:
1. המחברים ניסו לבדוק האם עטית מסכה מורידה את אחוזי ההידבקות ב-50% או יותר. האנשים גוייסו והמדגם נבנה בכדי להגיע למסקנות שיהיו בעלות משמעות סטטיסטית רק במידה והתועלת היא 50% או יותר, אפילו אם הכל במחקר בוצע באופן מושלם.
2. רק 46% מהמשתתפים בקבוצת הניסוי (זו שהתבקשה להסתובב רק עם מסכות) דיווחו על עטיית מסכות בהתאם למה שהגדירו עבורם (מצ״ב החלק הרלוונטי במאמר). שיתוף פעולה כזה לא מאפשר להגיע למסקנות סבירות, כי יכול להיות שכל מי שנדבק מקבוצת הניסוי נדבק כשלא עטה מסכה בכלל כפי שהתבקש.
על כך יש להוסיף שמחקרים בפסיכולוגיה שבדקו את נושא הדיווח העצמי מצאו שבדרך כלל משתתפי ניסוי ייטו לשקר (כדי לא לאכזב את מבצעי הניסוי או להצטייר באור חיובי יותר). 46% הללו הם אם כך חסם העליון, וסביר שאחוזי הציות להוראות היו נמוכים יותר. אחוזי ציות אלה לא מאד מפתיעים. צריך לזכור שבאותה תקופה לא היתה חובת עטית מסכות בדנמרק וסביר שמשתתפי קבוצת הניסוי חשו לא בנוח ואפילו מגוחכים כאשר רק הם מסתובבים עם מסכות בכל מקום.
3. המחקר בוצע בחודשים אפריל ומאי, אחרי הגל הראשון בדנמרק והסגר, ובתקופה של נהלים חמורים של ריחוק חברתי (מצ״ב החלק הרלוונטי במאמר). היה אסור למשל להתכנס יותר מ-10 אנשים, לא בפנים ולא בחוץ (כולל קנס של 1,500 קרונות למפרים), מסעדות היו סגורות למשך רוב התקופה ועוד.
אם נסכם את נקודות 1, 2 ו-3, נגיע למסקנה ששאלת המחקר לא היתה ״האם מסכות מפחיתות ביותר מ-50% את הסיכוי להידבקות״, אלא: ״האם כאשר נגיד לאנשים להשתמש במסכות, ופחות מחצי ישמעו בקולנו, נפחית ב-50% או יותר את הסיכוי להידבקות מעבר למה שמתקבל מכך שיש כבר תנאי ריחוק חברתי ומקומות בילוי סגורים״.
לא להיט.
ולסיום סיומת שמטילה צל כבד אף יותר על התוצאות:
4. בעת ביצוע המחקר, אחוז הבדיקות החיוביות מבין הנבדקים בדנמרק עמד על פחות מ-0.5%. זה האחוז מקרב הנבדקים, שגבוה משמעותית מאחוז החיוביים באוכלוסיה הכללית, מאחר והנבדקים הם בעיקר אנשים שחוששים שהם נשאים (כאלה שיש להם סימפטומים רלוונטיים, מי שהיה במגע עם מאומתים, אנשים שעלו באיתור מגעים וכו׳). משמע שבאוכלוסיה הכללית, מתוכה נבחרו המתנדבים למחקר, אחוז החיוביים היה אפסי.
ועם זאת, הבדיקות שבוצעו על משתתפי קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת מצאו כ-2% חיוביים בכל אחת מהקבוצות. אחוז עצום יחסית למה היינו מצפים למצוא בדגימה באוכלוסיה אקראית. איך ייתכן שנמצא אחוז חיוביים גבוה כל כך גם בקבוצת הניסוי וגם בקבוצת הביקורת?
ובכן, עורכי המאמר עשו שימוש בבדיקת נוגדנים (בדיקה סרולוגית של Zhuhai Livzon Diagnostics) שלדבריהם, ועל פי בדיקות פנימיות שהם ערכו, מתאפיינת בסיכוי של 0.8% בלבד לקבלת תוצאה חיובית כוזבת במקרה של בדיקת אדם שאינו נשא. אלא שבהגדרות היצרן ובמסמכי התיקוף של ה FDA לבדיקה זו מופיעה הערכת סגוליות של 97.5%, משמע סיכוי של 2.5% לקבלת חיובי כוזב, יותר מפי 3.
בהתאם לערכי היצרן וה-FDA אפשר לחשב שמתוך כ-2,500 נבדקים שהיו בכל קבוצה נצפה לקבל כ-60 חיוביים כוזבים. אם כך, כל 42 החיוביים שהתקבלו בקבוצת הביקורת וכל 53 החיוביים שהתקבלו בקבוצת הניסוי כולם מתחת לסף, כולם עשויים להיות חיוביים כוזבים עד לאחרון שבהם.
האות נבלע בתוך הרעש ואין משמעות כלל לתוצאות.
אז מה היה לנו?
- מחקר פגום, שאולי מוטב היה שלא היה מתפרסם וששאלת המחקר שלו מראש לא היתה קשורה לסיבה המרכזית להמלצה על עטיית מסכות.
- אנשי אקדמיה, להוטים כל כך לקדם אג׳נדה ״הגיונית ובריאה״ שבשם המטרה מוכנים להפיץ הצהרות פסקניות, שלא נתמכות במחקר עליו הן לכאורה מתבססות.
- ציבור גדול, שצמא כל כך לשמוע שבעצם אין צורך בכל ההנחיות, שיש פה איזו טעות גדולה (במקרה הטוב) או שקר עצום (במקרה הפחות טוב) שקל לעשות לו מניפולציה.
והתוצאות בשטח. מגפה של דיסאינפורמציה.
בשבוע האחרון לא עבר יום מבלי שקראתי מישהו מבצע פרוורסיה מסמרת שיער למחקר שכלל לא אומר מה שהוא טוען, רק כדי לקדם אג׳נדה המבוקשת.
רק היום למשל קראתי פוסט של רופאה על מאמר ב-Nature אודות סקר בדיקות קורונה עצום בווהאן שבסין, במסגרתו נבדקו 10,000,000 איש ונמצאו 300 חיוביים בלבד. 0.003% חיוביים!
ובאורח פלא מדובר מבחינתה בהוכחה ניצחת שהבדיקות רגישות מדי ומוצאות המוני אנשים בריאים.
עולם הפוך, הפוך עולם.
והרי אפילו אם כל התוצאות החיוביות עד אחת היו כוזבות (מה שלא מתקבל על הדעת), עדיין סגוליות הבדיקה מתקבלת כ-99.997%, אמינות משוגעת ממש. היה אפשר לצפות לתוצאות גרועות יותר אפילו מבדיקה מושלמת, כתוצאה מזיהום צולב, טעויות אנוש וטעויות מכונה. אבל הפוסט חוצב להבות דווקא על כמה שהבדיקות איומות ומוצאות המוני אנשים בריאים, וגורף כמובן מאות לייקים שיתופים ותגובות אוהדות.
קצת מייאש לראות כמה מעט קונים יש לסחורה הישנה והמצ׳עממת של להסתכל על הדברים עד הסוף. אשכרה לקרוא את המאמרים למשל, במקום לפזר הצהרות קליקבייט סנסציוניות שמקדמות אג׳נדה שתמצא חן בעיני כל מי שצמא כבר שיגידו לו ש״הכל סתם״.
חילוקי דעות מדעיים זה מעולה. ככה מתקדמים ולאף אחד אין מונופול על ההבנה הנכונה של המצב. אבל חילוקי דעות אומר פרשנות שונה של עובדות – לא התעלמות מהן. לא עובר יום בלי שאני תולש את מעט השערות שנותרו כשאני נתקל בעוד ״אינטרפרטציה״ יצירתית של נתונים או מחקר שבעצם סותרת את מה שכתוב במאמר.
האם מסכות מצמצמות הדבקה מנשאים (source control)? יותר ויותר נראה שכן, בעיקר בחללים סגורים ובמצבים בהם לא מתאפשר ריחוק חברתי. הראיות לא חד משמעיות אבל בהחלט לא מבוטלות.
האם מסכות מגנות על העוטה או מקטינות את העומס הויראלי אם כן נדבקים? יש אינדיקציות מסוימות, אבל הראיות חלשות יותר. אולי כן, אולי לא, אולי נגיע לתשובה מסוימת ואחרי כן נגלה שטעינו. הכל בסדר גמור, חלק מתהליך ההתקרבות לאמת. מה שלא בסדר גמור זה לאבד את הרצון לברר את האמת מרוב שאנחנו בטוחים שהיא כבר בכיס שלנו.