דאוס אקס פנדמיה?
מעייפים אותי הטקסטים שהולכים ומתרבים ברשתות החברתיות, ושבהם הקורונה מלוהקת כמשיח שמציל את כדור הארץ מנזקי האדם: ראו כמה יפה – האנשים בבתים, הצריכה ירדה, דולפינים וברבורים שוחים בתעלות ונציה, פילים שועטים בחופשיות במחוז יונאן בסין ואיילים רצים בערי יפן.
נכון, יש הרבה פחות טיסות, הרבה פחות נסיעות וזיהום האוויר ירד זמנית, אבל אם מישהו משלה את עצמו שזה הצעד שהאנושות צריכה לקחת לכיוון של טיפול בהשפעתה על המערכת האקולוגית… הלוואי שזה היה כל כך פשוט.
אפשר אמנם לשער שיהיו גם היבטים חיוביים לכל העסק הזה (האצה של תהליך העבודה והלמידה מרחוק, למשל) אבל הנסיון מראה שבעיתות שפל, הכלכלה והשיקולים לטווח קצר נוטים לרמוס את החשיבה לטווח הארוך. ושפל כלכלי צפוי גם צפוי. כך שצעדים כמו פיקוח על פליטות והגבלת התעשיה (מה שגורר השקעה והגדלת עלויות, לפחות בשלב ראשון) עלולים, ממש כמו חירויות אזרחיות, למצוא את עצמם ״מושעים עקב המצב״.
בארה״ב למשל זה כבר קורה – טראמפ הודיע על השעיית האכיפה של כל תקני זיהום המים והאוויר בכל המדינה. רישיון לזהם, כי הרי ״אסור להגביל את התעשיה בזמנים שכאלה״.
אה, והדולפינים בוונציה? פייק. זה צולם בסרדיניה וכנראה שאפילו לא השנה – הם מגיעים לשם כל שנה.
והברבורים? כן, מן הסתם יש שם ברבורים. כמו תמיד. יש אפילו כאלה שקוראים לבוראנו (האי הקטן שמול ונציה) ״אי הברבורים״. אותו דבר עם ״הפילים המאושרים במחוז יונאן בסין״ – שעוברים שם דרך קבע. יש תמונות זהות משנים קודמות.
והאיילים ברחובות יפן? זה באתר בו המוני איילים ניזונים ממיליוני תיירים לאורך השנה. סוג של ״פינת האכלה״ בחיק הטבע. עכשיו כשאין אנשים שיתנו להם תפוחים ובננות הם נכנסים במצוקתם למקומות יישוב ומחפשים אוכל (ממש כמו הקופים שנלחמים על שאריות מזון ברחובות בתאילנד). לא בדיוק ״טבע מאוזן שחוזר למצבו הפראי והבתולי״.
בקיצור הווירוס הזה אינו המשיח, אם כבר אז ההיפך, ואף אחד לא יציל את עצמנו מעצמנו חוץ מעצמנו.