האם מנפחים ומגזימים את התמותה מקורונה?

(אפריל 2020)


הערה: 
כעבור חמישה חודשים וקרוב למיליון מתים מקורונה בעולם, הטענות לא רק שנעלמו אלא ההיפך – הפכו קולניות ונפוצות יותר. לכן כתבתי בספטמבר פוסט מקיף יותר, שנשען על ממצאים רחבים בהרבה. מוזמנים לקרוא אותו פה.


צצות כל מיני תיאוריות ברשת על ״ניפוח מספרים״ של מקרי המוות מקורונה. על כך שסופרים גם אנשים ש״מתו עם קורונה״ ולא ״מתו בגלל קורונה״.

לתיאוריה הזו אני רוצה להתייחס פה, כי הנתונים המובהקים מראים שהמצב בדיוק הפוך: בכל מוקדי ההתפרצות הקשים יש תת-ספירה רצינית של התמותה מקורונה. למעשה משערים שיש לפחות פי 2 מתים מקורונה באזורים שנבדקו, בעיקר כי המחסור בבדיקות מכתיב שמי שמת בבית לא נבדק אלא נקבר במהירות האפשרית.

מיד אביא את הנתונים עליהם מבוססים ההערכות.

אבל לפני שמסתכלים על הנתונים חשוב להבין שאם מישהו מת ממחלה ויראלית כלשהי בבית החולים, אותה מחלה נרשמת בסטטיסטיקה כסיבת המוות. זה לא משנה אם לנפטר היו מחלות רקע – בעיות לב או סוכרת או שבץ או מה שלא יהיה. אם הנפטר מת בבית חולים משפעת שהידרדרה, למשל, הוא יירשם בסטטיסטיקה כנפטר משפעת.

במילים אחרות: את מקרי המוות מקורונה כיום רושמים בדיוק כפי שרושמים תמיד מקרי מוות, גם משפעת. וחשוב לזכור שגם בשפעת, למשל, רוב הנפטרים אינם אתלטים צעירים ובריאים אלא אנשים ״עם מחלות רקע״. טיעונים כמו ״הוא היה מת בכל מקרה מסיבה X תוך זמן Y״ פשוט לא רלוונטיים, לא לחישוב מקרי מוות משפעת וגם לא ל Covid-19.

עכשיו כשברורים תנאי הפתיחה, אפשר לנטרל חלק מהמשתנים הלא ידועים על ידי בחינת נתוני התמותה העודפת הכללית באזורים מוכי הקורונה: השוואה בין כמה אנשים מתו החודש, לעומת כמה אנשים מתו בממוצע באותו החודש בשנים שעברו.

השוואה כזו תביא בחשבון גם מקרי מוות ישירים מהמחלה (הן אלו שהופיעו בסטטיסטיקה הרשמית והן אלה שחמקו ממנה), וגם את הנזק ההיקפי כתוצאה מקריסת המערכת הרפואית (כלומר, אנשים שנפטרו כתוצאה מהיעדר האפשרות להגיש להם טיפול חירום במועד עקב הצפת המערך הטיפולי ו/או תחלואה של צוות רפואי).

השוואה כזו לא תהיה נקיה מבעיות: בנתונים הגולמיים יהיו למשל גורמי מוות שאפילו השתפרו השנה בעקבות הקורונה, כמו למשל ירידה חדה בתאונות הדרכים ובתאונות עבודה. אבל בתור קירוב, בדיקת תמותה עודפת כזו נותנת מושג ראשוני לא רע כפי שאפשר לראות.

חלק מהנתונים והגרפים בסעיפים הבאים הם מפרוייקט של האקונומיסט, שאוסף מידע ונתונים מלשכות סטטיסטיות בארצות רבות, מרכז אותם ומציג אותם באופן גרפי. הפרוייקט ממשיך להתעדכן כל העת, וכדאי להסתכל ולראות נתונים נכונים לעכשיו (בעיקר אם קוראים את זה זמן רב אחרי הכתיבה).

המצב בלומברדיה (איטליה)

הנתונים מהמכון הסטטיסטי הלאומי האיטלקי (ISTAT)  הינם:

מקרי מוות בלומברדיה, מרץ 2019: 3,520
מקרי מוות בלומברדיה, מרץ 2020: 8,587

משמע בחודש מרץ השנה מתו בלומברדיה קצת יותר מ 5,000 אנשים מעל המספר הרגיל של מקרי מוות בחודש מרץ ממוצע שם. אבל אם נבדוק את הסטטיסטיקה הרשמית של לומברדיה, נראה בתקופה זו רק 3,072 שהוגדרו רשמית כנפטרים מקורונה. מספר שנמוך ב 2,000 מהתמותה העודפת באותה תקופה.

אולי סתם במקרה מתו השנה 2,000 לומברדים יותר בחודש מרץ? לא ממש. טווח השינוי המשוער המקסימלי בין שנה לשנה הוא 20%. זה המקסימום שבמקסימום שאפשר לייחס לגורמים אקראיים בהסתמך על היסטוריית המדידה. ואילו פה אנחנו רואים עליה של 144% בתמותה.

מי שרוצה ניתוח מובהקות סטטיסטית מוזמן לקרוא את המאמר.

ואם לא רוצים לקרוא לעומק, אפשר להסתפק במסקנה החותכת של ISTAT שאפשר לקבוע בהסתברות של 95% שמספר המתים מקורונה בלומברדיה נמצא בהערכת חסר של פי 2.5.

(אגב אם מסתכלים באיטליה על האזורים שנפגעו ראשונים, לפני שצעדי הסגר הקשים הוכנסו לפעולה, רואים שהתמותה העודפת באזורים כמו ברגמו למשל עמדה על 454%. פי 5 ויותר מהתמותה הרשמית מקורונה. משועממים קשים שרוצים את הנתונים המדוייקים לכל המחוזות – בתמונה להלן:

המצב במדריד (ספרד)

בספרד הממצאים דומים. הנה הנתונים שפרסם ה INE (המכון הסטטיסטי הלאומי) על 14 עד 31 למרץ, למשל –

מקרי מוות במחוז מדריד, מרץ 2019: 2,394.
מקרי מוות במחוז מדריד, מרץ 2020: 9,007.

אפשר לראות שהיו במדריד 6,613 מקרי מוות יותר מהרגיל לתקופה, אבל שמספר מקרי המוות הרשמיים במדריד כתוצאה מקורונה היה רק 3,439 לאותה תקופה.

כלומר, גם בספרד אפשר לראות שמספר מקרי המוות הרשמיים כתוצאה מקורונה קטן משמעותית ממספר ממקרי המוות העודפים בפועל. כמעט פי 2.

מדינות אירופאיות נוספות

אם מסתכלים על הגרפים של התמותה העודפת בצרפת, בבלגיה, באנגליה, בוויילס ובמקומות נוספים (למעשה, בכל מקום בו היתה התפרצות משמעותית למעט שבדיה), נרשמת אותה מגמה בדיוק: פתיחה של פער רציני בין מספר מקרי המוות הרשמיים מקורונה לבין התמותה העודפת באותם מקומות (ביחס לממוצע לאותה תקופה משנים אחרות). כרגע אין עוד נתונים סטטיסטיים מדוייקים כי המקומות הללו נמצאים באיחור של כשבועיים ושלושה ביחס לאיטליה וספרד. כך שרק לקראת סוף אפריל יתבהר הפער המספרי המדויק, אבל כבר כעת רואים שיהיה פער כזה, ושהוא משמעותי.

הנה הגרפים המראים זאת באופן מובהק במספר מדינות:

http://123kulu.com/wp-content/uploads/2020/09/Screen-Shot-2020-09-06-at-21.09.16.png

המצב בניו יורק

התמותה העודפת בניו יורק נכון ל 4 לאפריל עמדה על 5,330 איש, זאת לעומת 3,350 מקרי מוות רשמיים מקורונה. משמע עד כה פער של 60%, ונראה שהתמותה מהמגפה רק בתחילתה.

סיכום

כל הנתונים הללו הם מארצות מערביות, בעלות מערכת רפואה מפותחת ושבהן ננקטו צעדי מניעה חריפים (סגר כללי). תוצאות סגר שניכרו, במובהקות גבוהה, בגרפים של התחלואה והתמותה החל מ 10-12 ימים מהחלת הסגר (פרק זמן הדגירה וההתפרצות של המחלה – משמע פרק הזמן שצריך לחכות בין שנוקטים צעד לבין שרואים את האפקט שלו), ורק אז התחיל להירגע קצב ההדבקה והתמותה.

נראה אם כך שהטיעונים של ״ניפוח מספרים״ ושל הערכת יתר של התמותה מקורונה הינם חסרי בסיס, וצריך להכיר בעובדה שיש דווקא מצב הפוך: הערכת חסר רצינית מאד של חלק עצום מהתמותה בפועל (עד כדי הערכת חסר של 140% בחלק מהמקומות).

אם רוצים לדבר על נקודת האיזון הרצויה בין הנזק למשק ובין שיעורי התמותה או תפקוד מערכת הבריאות אז סבבה, זה דיון לגיטימי ואפילו נחוץ. אבל כמו שאמר מוינהאן – ״כל אחד זכאי לדעה משלו, אבל לא לעובדות משלו״.

Categories: 9. הכל