האם הקורונה היא אקסוזום?

(ואם כבר, סליחה אבל… מה זה אקסוזום?!)

האמת שלא חשבתי להתייחס לתיאוריה הזו (שכוללת בדרך כלל גם התיחסויות ל 5G), כי חשבתי שהיא פסה מהעולם זמן קצר אחרי שנולדה בסוף מרץ. אבל להפתעתי בשבוע האחרון נתקלתי כבר ב 3 אנשים שתוהים ושואלים ״האם ייתכן שבכלל אין נגיף בשם SARS-Cov-2 שגורם למחלת הקורונה (Covid-19)?״ ועוד 2 שמטעים ומנופפים בזה.

הבנתי שצריך כנראה להבהיר סופית למה הטיעון האקסוזומי הזה משולל בסיס או אפילו היגיון. כדי לרדת לשורש העניין צריך קודם כל להבין מה זה בכלל אקסוזום, ומה התיאוריה טוענת, ורק אז נוכל לבחון את הדשאלה – האם מה שרואים בכל הבדיקות זה לא נגיף בכלל אלא גורם מיקרוביולוגי בשם ״אקסוזום״, שהינו בלתי מזיק?

מה זה אקסוזום?

אקסוזום הוא גופיף שנפלט על ידי התאים שלנו, בין אם כחלק מהליך ״פינוי אשפה״ ובין אם כחלק מהקומוניקציה שלהם עם העולם החיצוני. הוא אכן דומה מאד לנגיף במבנה החיצוני שלו: כדור עם דופן חיצונית משכבה כפולה של מולקולות דוחות מים (ליפידים), ושבתוכו יש נוזל כלשהו (למשל ציטופלאזמה) שמכיל את מה שהתא רוצה להיפטר ממנו או למסור לעולם.

עד סוף שנות ה 80׳ אפילו לא היה שם רשמי לגופיף הזה, וגם אחרי שהוא קיבל את שמו האקסוזומי חשבו במשך שנים רבות שהוא פחות או יותר שקית האשפה של התא.

ככל שהמחקר התפתח הבינו שיש לאקסוזומים תפקידים רבים, ובין השאר שיש לא מעט אקסוזומים שמכילים חומר גנטי. ממש כמו נגיף. אלא שבמקרה של נגיף מדובר על חומר גנטי זר שמוחדר לתא, ובמקרה של אקסוזום ההיפך: חומר גנטי אנושי שהתא אורז באקסוזום לפני שהוא משחרר אותו.

אם מסתכלים באתרים שמקדמים את תיאוריית ״הקורונה היא אקסוזום״, אפשר בקלות להתרשם מהדמיון הבולט בין הנגיף לבין אקסוזומים מסויימים, בשלושה היבטים:

1. צורה ומימדים דומים

בשני המקרים מדובר בכדור בקוטר 100-200 נאנומטר, עם דופן משכבה כפולה של ליפידים ושבתוכו נוזל שעשוי להכיל חומרים גנטיים. למשל בצילום המצ״ב מתוך אחד האתרים הללו – משמאל יש אקסוזום, ומימין נגיף SARS-CoV-2 (קנה המידה בשתי התמונות זהה). חיצונית בהחלט יש דמיון.

2. אפשר למצוא אותם בסביבות דומות

שניהם או צפים ברחבי הגוף מחוץ לתאים (אקסוזומים – אחרי שנפלטו מהתא, נגיפים – בחיפוש אחרי תא לחדור לתוכו) או בתוך תאים, בלי המעטפת שלהם.

3. שניהם עשויים להשתמש באנזים בשם ACE2

האנזים ACE2 משמש כקולטן על הדופן החיצונית של התא.
נגיף הקורונה משתמש ב ACE2 כדי להיקשר לתא. מעין מנגנון פתיחה לדופן התא, שהוא מתחבר אליו עם אחד מה Spikes שלו (השפיצים הבולטים שאפשר לראות באיור המוכר שלו) כדי להצליח להחדיר את החומר הגנטי שלו פנימה לתוך התא לצורך השתכפלות.
ואכן גם לחלק מהאקסוזומים יש עניינים דומים עם ה ACE2 (כפי שאפשר לראות למשל במאמר הזה) .

מה טוענת התיאוריה?

הטענה היא שאותו SARS-CoV-2 שמוצאים באנשים חולים כלל אינו הגורם למחלה אצל אותם אנשים אלא ההיפך: הוא בכלל אקסוזום תמים שמופרש על ידי תאי הגוף כתגובה למצוקה אחרת לגמרי. מנגנון הפרשה הגנתי כזה של אקסוזומים אכן קיים במקרים מסויימים.

ברור אם כך שבבדיקה מולקולרית (PCR) של מי שמפגין סימני תחלואה נגלה SARS-CoV-2, שהרי התאים שלו מפרישים את זה כדי לנסות להגן על עצמם מפני גורם המחלה האמיתי (שאינו וירוס).

אבל אם מה שחשבנו שהוא נגיף זו רק התגובה של הגוף לבעיה אחרת, מהי הבעיה האמיתית?

אנדרו קאופמן, הפסיכיאטר האמריקאי שהיה הראשון (בחודש מרץ) שהעלה את התיאוריה הזו, העלה שלל רעיונות מהי ״הסיבה האמיתית״ לכך שאנשים חולים. כדי לדעת בדיוק מה הוא מעלה שם צריך לעבור 57 דקות של שיכרון חושים.

כדי ללמוד את הנושא בהחלט עברתי בקפדנות על המצגת של קאופמן, אבל אני מודה שאת הסרט לא שרדתי עד תומו. עם זאת, כן הספקתי לשמוע רשימה ארוכה למדי של רעלנים, ובנוסף גם מתח נפשי, לחץ, תחושות פחד וכמו כן שאחד מהגורמים הוא ״די בוודאות קרינה אלקטרומגנטית מזיקה כתוצאה מריבוי תשתיות ה 5G הידועות כמזיקות ל DNA אנושי״.

אז איך אפשר לדעת אם SARS-CoV-2 הוא נגיף או אקסוזום?

אם אכן יש מנגנון שמאפשר הפרשת אקסוזומים בשעת מצוקה, אולי גם ה SARS-CoV-2 הוא אקסוזום כזה? אולי התא מפריש אותו מיוזמתו והבעיה אחרת?

ה SARS-CoV-2 בודד מחולים בקורונה, שוכפל ומופה גנטית כבר אלפי פעמים, במעבדות רבות סביב העולם. הקוד הגנטי שנמצא בכל המקרים היה זהה לחלוטין למעט מוטציות נקודתיות במספר נוקלאוטידים, שרק מוכיחות שמדובר על אותו אובייקט גנטי שכן הן משמשות את החוקרים כדי לעקוב אחרי התפשטות הווריאציות המעט שונות של הנגיף (בנו עץ אבולוציוני די מדהים – שווה להציץ).

כל הריצופים הגנטיים האלה, עד האחרון שבהם, דומים מאד מבחינה גנטית לוירוס הסארס ולוירוסי קורונה אחרים, ולעומת זאת אינם דומים לגנום האנושי. ואקסוזום שמיוצר על ידי תא אנושי בהגדרה לא יוכל להכיל רצף גנטי שאינו חלק מהתא ואינו מוכר לו. מאיפה בדיוק יגיע רצף גנטי כזה? גם מעט האקסוזומים בגופנו שמכילים מידע גנטי, בהגדרה תמיד יכילו חלקי גנום אנושי.

הטענה ש״זה אינו גוף זר״ פשוט לא מסתדרת עם התכולה הגנטית הזרה של הגופים שאנו רואים שמציפים את גופם של כל החולים, ושמפסיקים להיות שם עם החלמתם.

הפוסטולטים של קוך

בדיאלוגים שהיו לי כבר מספר פעמים על העניין, אנשים שמחזיקים בתיאוריה הנ״ל התעקשו, גם אחרי שהראיתי להם את ההוכחות החותכות הללו, ואמרו ״מה פתאום! בכלל לא בודדו את הנגיף לפי הפוסטולטים של קוך, ולכן לא הוכיחו שיש נגיף״.

למרבה הצער היה קשה לפתח את הדיון כי היה ברור שלמי שאני משוחח איתו אין בעצם מושג מה אומרים הפוסטולטים האלה וזו פשוט טענת ״העתק הדבק״, אז אולי שווה להסתכל על העניין כדי להבין מעט יותר.

רוברט קוך היה רופא גרמני שחי במאה ה 19׳ והיה אחד מאבות האפידמיולוגיה. אחד מהעקרונות שקבע היה שכדי לוודא את שמשהו שנחשד כגורם למחלה הוא אכן הגורם האמיתי, צריך (א) להצליח לבודד אותו מחולה, (ב) להרבות אותו בתרבית טהורה (שכוללת רק אותו), (ג) להצליח להדביק באמצעות התרבית הזו אורגניזם בריא במחלה, (ד) וליתר ביטחון – להצליח לבודד שוב מהאורגניזם החולה את אותו גורם. אלו ארבעת ה״פוסטולטים של קוך״: לבודד, להרבות, להדביק ואז לבודד שוב.

אלא שדווקא כן בודדו את SARS-CoV-2, אלפי פעמים (פוסטולט א׳), וביצעו תרביות (פוסטולט ב׳), ואף הדביקו באמצעותן חיות מעבדה בהצלחה במחלת הקורונה (פוסטולט ג׳) ובודדו מהן שוב את הנגיף בבדיקות PCR (פוסטולט ד׳). למעשה, אפילו בדקו עליהם יעילות של תרופות אנטי-ויראליות להקלה על המחלה. 

נכון, לא לקחו את התרביות הללו והדביקו אנשים כדי לבדוק את שלבים ג׳ ו ד׳. מן הסתם לא ידביקו באופן יזום אנשים במחלה שיש בה אפשרויות לסיבוכים ואף מוות רק כדי להשביע את רצונם של הקונספירטיבים העקשניים במיוחד (אולי אם אותם חשדנים שמסרבים להכיר במציאות יתעקשו ויתנדבו, אולי אפשר לסדר משהו 😉 ).

אבל רגע, למה אין קישורים למעלה על פוסטולט א׳ ו ב׳?! איפה ההוכחה שבוצעה תרבית? והרי זה מה שטוענים מקדמי תיאוריית האקסוזום: שמעולם לא עשו כלל תרבית לקורונה (״התרבית היא תרמית״) כי אין כלל נגיף. רק נגיף יוכל להשתכפל בתרבית, ואילו לאקסוזום אין לו כלל קוד גנטי המאפשר שכפול.

שמרתי את הבונוס המשעשע הזה לסוף. למטה אתם יכולים לראות תמונה שלקחתי  מאחד מהאתרים המקדמים את התיאוריה הזו, וזו אותה תמונה ממש שקאופמן עצמו משתמש בה במצגת שלו. התמונה משווה בין SARS-CoV-2 מימין לאקסוזום משמאל כדי להראות עד כמה הם דומים.

אבל אם תסתכלו טוב תראו שבתמונת ה Covid-19, למטה מימין,  מופיעות האותיות “HKU MED״ ולידן לוגו קטן. מה זה? ובכן, זהו הלוגו של מחלקת הרפואה של אוניברסיטת הונג קונג, והתמונה לקוחה מ… תרבית קורונה שהם ביצעו בפברואר. בידור. פה באתר של אוניברסיטת הונג קונג תוכלו למצוא את התמונה המקורית, כחלק מגלריה נרחבת של תמונות מיקרוסקופ מתרביות SARS-CoV-2 שבודדו מחולי קורונה וגודלו במבחנות.

סיכום

עד כמה הנגיף הזה מסוכן? מה אחוזי התמותה? כמה חסינות יש באוכלוסיה עבורו? איפה עובר האיזון בין התועלת הרפואית והנזק הכלכלי בצעדים הננקטים?

יש הרבה סימני שאלה ויש הרבה שאלות לגיטימיות שאפשר להתדיין עליהן, אבל אין צורך להפוך דברים ידועים לסימני שאלה ולהמציא קונספירציות יש מאין.

יש גורם למחלה Covid-19 והוא הנגיף SARS-CoV-2.
על הנקודה הזו אין סימן שאלה.